דרור קרן במופע סטנד אפ

אחרי שנים של עשייה בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע, השחקן המוערך מככב במופע סטאנד-אפ בו הוא מצליח להצחיק ולרגש. מומלץ במיוחד.

בשלהי משבר גיל הארבעים (וארבע) דרור קרן, השחקן הדרמטי המוערך, יוצא במופע סטנד-אפ בפעם הראשונה בחייו. בשונה מעשייתו היצירתית בתיאטרון, עם דגש מיוחד על נוכחותו המקסימה במחזותיו של חנוך לוין, בטלוויזיה ("שבתות וחגים", מילואים" ועוד) ובקולנוע ("לילסדה", "מייד אין יזראל" ועוד) - הפעם הוא לבד על הבמה; חשוף, נוקב, מצחיק ומרגש.

מפתיע ומשמח לגלות בז'אנר הסטנד-אפ שחקן כקרן ונדמה כי המגמה המתהווה הזאת (דוגמת דובל'ה גליקמן במופע "מישהו מאחורי") מבורכת ומאתגרת מאוד. המופע "דרור קרן - מצד שני" מסתמן יותר כמופע אישי החושף אנקדוטות מצחיקות מחייו של קרן, הגיגים על החיים ומחשבות על קיומנו הפרובנציאלי בארץ. אל תצפו לפאנץ' מתוזמן כל 2 דקות, כי זה ממש לא הפורמט. גם לא לשיתוף מאסיבי של הקהל או לקצב מסחרר. קרן לוקח את הזמן. השחקן מספר סיפורים קצרים על חווית האבהות שלו, זיכרונות מילדותו התמימה, לצד מטפלת אימתנית ממוצא פרסי, מערכת היחסים עם האשה, געגועים נוסטלגיים לישראל של פעם, ביקורת (אפילו קצת מרירה) על מיני תופעות זעיר-בורגניות ועוד.

כוחו של הערב, שהוא בעצם מעין מונולוג ארוך, טמון בעיקר בביצוע המדויק של קרן. אין ספק שקרן מציב רף מאוד גבוה לכל המבצעים בז'אנר. היכולת המשחקית המוכחת שלו וכן הדרך בה הוא יודע להגיש טקסט, לספר סיפור ולהיכנס לדמויות שונות המבצבצות בסיפורים השונים - כל אלו בולטים מאוד, לפעמים אפילו על חשבון הטקסטים. יחד עם זאת, האנקדוטות על "האיום האירני", המטפלת הפרסייה שזרקה את הג'לי האדום הרוטט מול עיניו המשתאות וההתלבטות האקסיסטנציאלית מול מדפי הסופר העמוסים בעשרות מיני יוגורט - הן שילוב של כתיבה נהדרת וביצוע כובש.

המופע של קרן הוא שילוב מרענן של וידוי וחשבון נפש, ביחד עם התבוננות ביקורתית, אנושית וקומית על החיים. מחכים כבר למופע הבא, בתקווה שישלב כוחות גם עם טקסטים של כותבים אחרים.

מוצ"ש 9.1.10 בשעה 20:30