"אני חושד שאשתי בוגדת"

אבי היה גבר בסוף שנות ה – 40 לחייו. גבה קומה, רזה מאוד עד שידפון, ממושקף, שכיר באחת התעשיות הביטחוניות בישראל.

"... אני נשוי 28 שנים ליהודית, מורה בתיכון מקומי בראשון לציון. יש לי תאומות בנות 25 ובן חייל בצנחנים..." פתח ואמר. "אני חושד שאשתי בוגדת" סיים את דבריו, קצר וקולע!!! שאלתי אותו לפשר חשדותיו והוא הסביר כי התנהגותה של רעייתו קצת השתנתה לאחרונה, בעיקר ההתנהגות המינית. בתחילה קנתה לבנים סקסיים שאף פעם לא העיזה לקנות, פתאום עושה לו "ריקודים" לפני הכניסה למיטה והמין בכלל הפך להיות משהו שלא מוכר לו. בכלל... זה עושה רושם טוב אמרתי לו, תהנה מזה וזהו. אבל הוא חייך ואמר, "... הלוואי והיה כך... אני משוכנע שזה מגיע בעקבות הכרות עם מישהו... זו לא אשתי".

את המשפטים הללו שמעתי יותר מפעם ופעמיים, לקוחות רבים שהגיעו אלי לא הסכימו ליהנות מהשינוי שחל בבן או בת זוגם וידעו כי השינויים נבעו מקשר עם צד ג' כזה או אחר. רובם גם לא טעו וידעתי זאת גם כשאבי ישב למולי.הסברתי לאבי איך מתנהל מעקב, מה אנו עושים וכמה זה עולה. אבי קיבל את אשר אמרתי וקבענו להתחיל לעבוד כבר למחרת בבוקר.

למחרת בבוקר התמקמתי עם עוקביי תחת ביתם של אבי ויהודית, ידעתי את רכבה וידעתי את נתיב נסיעתה לבית הספר ולכן המתנו כל אחד במקום אחר עם  מצלמה מוכנה לפעולה.

כמו שעון שוויצרי יצאה יהודית מביתה ב – 07:50, נכנסה לרכבה והתחילה בנסיעתה. אישה נאה, גבוהה אף היא, בלונדינית ושופעת חזה. נסענו אחריה והגענו לבית הספר התיכון. יהודית נכנסה ללמד ואנו נכנסנו להמתנה. עברו שעות רבות של המתנה ובשעות הצהריים לאחר שסרקתי את "ידיעות", מעריב", "הארץ" וספר נוסף של ידיעת ארץ ישראל, יצאה יהודית מבית הספר, נכנסה לרכבה והתחילה בנסיעה.

במרכז המסחרי הסמוך לביתה, נכנסה לחנות המכולת, אחד העוקבים שלי, יקי שמו, טייל יחד עמה במרכול הקטן תוך שהוא מתעד באביזרים סמויים את מהלכיה. מהמרכול עברה לחנות הירקות הסמוכה, שם החלפתי את יקי ברון, העוקב הנוסף והמתנתי ברכבי. גם רון תיעד את יהודית באיסוף העגבניות והמלפפונים וכולנו המתנו להתפתחות. לפתע רעמה אזניית הקשר שהייתה תחובה עמוק בתוך אוזני "... יש לה רומן עם הירקן ..." אמר רון, תפסתי במצלמה והמתנתי בדריכות. לא רציתי להפריע לרון, מתוך ידיעה כי העוקב, בעת שהוא מגלה את מטרת המעקב, זקוק לריכוז ולשקט תעשייתי. לכן לא הצקתי לרון מייד בשאלות והמתנתי בשקט.

עברו 10 דקות ויהודית יצאה מחנות הירקות הגדולה, כשאחריה משתרך פועל ערבי כשקרטון בידיו ומניח אותו בתא המטען של רכבה. משם נסעה יהודית לביתה, כשאנו אחריה.

כשעלתה לביתה קראתי לרון לרכבי, עדכן אותי ביקשתי. רון סיפר לי כי בעת קניית הירקות ניגש אל יהודית אחד משני הירקנים ששהו בחנות מאחור, הביט ימינה ושמאלה לוודא שאף אחד אינו מציץ וליטף את ישבנה של יהודית, תוך שהוא לוחש מילים לאוזנה. רון שקלט את המהלך סובב את פרצופו וכיוון את התיק הסמוי שמתעד הכל בשניות אלו, לעבר השניים ונתן למצלמה לעבוד. לכן יותר מכך לא ידע לומר לי, אבל זה הספיק כדי לקבוע כי לשניים קשר יותר עמוק מאשר ירקן ולקוחה.

לקחתי את המצלמה הסמויה של רון והרצתי את הסרט אחורה, צפיתי בקטע ואכן, אכן הירקן ליטף את ישבנה, דיבר לאוזנה ובשלב מסויים אף תחב את לשונו לתוך אוזנה. יהודית מצידה צבטה אותו באזור חלציו. עכשיו, כשידעתי מי האיש הייתי צריך רק להמתין להתפתחות. בסיום יום המעקב של אותו יום לא קרה כלום.

למחרת ישבתי עם אבי, בעלה, בחדר הצפייה שבמשרדי והקרנתי לו את סרט המעקב, תוך שאני מתעכב על הקטע הקטן בחנות הירקות. אבי היה נפעם מהצילום, חייך ולא האמין למראה עיניו, "... עכשיו אני מבין למה היא קונה ירקות בטירוף" אמר, "כל הבית שלי מלא בירקות ובפירות. כל יום מגיע קרטון מהירקן..." אמר ועיני אורו!!!, מי מביא את הקרטון? שאלתי, אבל אבי לא ידע לענות לי. כשזה הגיע הוא היה בעבודתו. עכשיו נפל לאבי האסימון והוא הביט בי ואני בו  וברגע זה נחסכו מספר ימי מעקב נוספים...

למחרת בבוקר, כשעוקביי  וידאו שיהודית נמצאת בבית הספר, עבד אורי הטכנאי שלי בביתם של אבי ויהודית והתקין מערכת צילום סמויה בחדר של בני הזוג ובסלון דירתם. כשיצאנו משם אמרתי לאבי כי עכשיו יתחיל לשתות הרבה מיצי פירות ולאכול  סלט ירקות כל ערב ובכך ייתן ליהודית הזדמנות להזמין את הירקן מהר יותר, אבל לא היה צורך בכך.

כעבור יומיים הגיע אבי למשרדי עם קלטת בידו. הוא לא ידע אם יש משהו או לא, הוא רק ידע שהגיעו ירקות ופירות ולכן מיהר עם הקלטת למשרדי.

הכנסנו אותה לוידאו והמתנו... יהודית נראתה נכנסת לביתה בשעה 15:30 בדיוק כשאחריה הירקן וקרטון בידו, זה הניח את הקרטון על הרצפה והתנפל על יהודית. תוך דקות היו השניים על הספה ללא בגדים, הירקן הניף את יהודית בשתי ידיו והוביל אותה אחר כבוד לחדר השינה, שם התחולל סרט כחול קטן. השניים תינו אהבים כחצי שעה לערך, נכנסו יחד למקלחת שבחדר השינה וכשיצאו משם תינו אהבה בשנית. הסרט היה לוהט, אבי היה נבוך והוריד ראשו לרצפה.

"זה בסדר", אמרתי, "אני רגיל לזה...", "לביצועים כאלה?" שאל אבי, "ליותר מזה", עניתי ולא רציתי לומר כי שיקרתי וכי הסרט של יהודית תפס מקום טוב בצמרת הארכיון שבמשרדי.

צרפתי לקלטת דו"ח על מה שראיתי ונתתי את החומר בידיו של אבי.
כעבור שבוע היו שלוש קלטות עם ביקורי הירקן אצל יהודית. מסתבר שלמעט העובדה שהירקן עשה מה שעשה עם יהודית, הוא דפק גם את אבי, כי כל משלוח כזה של ירקות ופירות עלה כסף, וכך קרה שכולם מרוצים, למעט, נכון, אבי.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.

לתגובות: [email protected]
את ספרו של אייל סברו "סודות של חוקר פרטי", ניתן לרכוש בטלפון
03-9566060.