הורים משתלטים על מערכת החינוך

כל הורה מנהל: הקו הדק בין מעורבות להתערבות יכול לעיתים להיות שקוף ושביר. לעיתים הוא נחצה בקלות יתרה, כשמי מהצדדים לא יודע מה הוא תפקידו האמיתי. לדברי מנהלות ותיקות, בעשור האחרון נוטים ההורים להתערב יותר ויותר במערכת החינוך. "ההורים של היום זה סיפור לגמרי אחר", אומרת מנהלת מחולון.
 
"בעבר, להורים היה כבוד למערכת החינוך, שנבע מהערכה גדולה. ההורים של היום באים בגישה של 'לילדים שלנו לא יעשו את מה שעשו לנו'. בשם התיאוריה הקדושה הזו הם מתערבים עד כדי הפרעה למהלך התקין של העבודה שלנו".

"זה טנגו", אומרת מנהלת מראשון־לציון, "ריקוד שצריך לרקוד אותו צעד־צעד. האינטרס הוא משותף, הרי כולנו פועלים לטובת הילדים. הבעיה מתחילה כשהורים מרגישים שבית הספר הוא מוקד לנתינת שירות, ושלאף אחד מלבדם אין מנדט לנהל אותו. יש הורים שחושבים שאם הם פעילים בוועד ההורים יש להם סמכות לעשות הכל. הם איבדו את היכולת לשים גבול ולהתייחס בכבוד. הדלת הפתוחה הפכה פתוחה מדי".
 
הורה לתלמיד כיתה ג' בבית ספר יסודי בבת־ים לקח ברצינות רבה מדי את תפקיד יו"ר ועד ההורים הבית־ספרי. "מדי יום הוא היה מגיע לבית הספר לפני שהיה נוסע לעבודה, כדי לבדוק שהקירות במקום", אומרת מנהלת בית הספר, "הוא נהג לעמוד בשער, לדבר עם המורות ולהפגין נוכחות בשטח".
 
ומה רע בזה?

"בהתחלה זה היה חביב. התחלתי לנהל את בית הספר לפני כשנתיים, ובימים הראשונים זה היה מקסים בעיניי שיש הורים כל־כך מעורבים, שכל־כך אכפת להם. עד שזה התחיל לחצות גבולות ולהפריע באופן בלתי רגיל".
 
מה מפריע בהורה שעומד בבוקר ומברך את כולם לשלום?

"זה התחיל בבוקר, כשהילדים והמורים נכנסו לבית הספר. אחרי הצלצול הוא היה עושה סיבוב במסדרונות ועורך רשימה - איזה מורה הגיעה ואיזה מורה החסירה. זה, כמובן, אחרי שבדק שהמנקים ניקו את השירותים ושהחצר נקייה משקיות של חטיפים. אחרי שהוא השאיר במזכירות את דוח המורות החסרות, הוא דאג לצלצל לפחות עוד שלוש פעמים ביום כדי לקבל תשובה למה מורה כזו או אחרת לא הגיעה או איחרה.
 
"הוא נהג לשבת עם רשימת הטיולים והחליט מה מתאים ומה לא. בגלל שהוא חותם על תקציב תשלומי ההורים, הוא נהג להשתמש באיומים שאם לא ננהג כך או אחרת, זה יירד מתקציב בית הספר. יצא שהוא זה שקובע את הטיולים. המורות מצאו את עצמן מתחננות אליו שיזיז תאריכים, כי זה נופל על מסיבה כזו או אחרת".
 
לא חשבת להעמיד אותו במקום?

"בתחילת הדרך לא התעסקתי עם זה. הייתי עסוקה בבניית צוות ובהכרת המערכת, אבל ככל שעבר הזמן, ראיתי שהוא מגזים, שעם כל הכוונות הטובות, כבר לא מדובר בהורה מעורב אלא במישהו שחושב שהוא מנהל בית הספר. התחלתי להעיר לו ולשים גבולות, מה שהוביל למתח איום בינינו. הוא התחיל להמריד נגדי את ההורים וטען שאם אני לא מאפשרת לו להסתובב במסדרונות זה אומר שיש לי מה להסתיר. כמה שהסברתי לו שזה לא מקובל, לא נוח ומפריע למהלך התקין של יום הלימודים, שום דבר לא עזר".
 
לאחרונה החליט ועד ההורים בבית־ספר יסודי בחולון להשבית למשך שלושה ימים את הלימודים. הנימוק: מנהלת בית הספר, לטענתם, לא נתנה מענה הולם לבעיית האלימות בכיתה. "הרגשנו שיש לנו עסק עם מנהלת שמטאטאת הכל מתחת לשטיח ולא עושה שום דבר כדי לקדם ולפתור דברים", אומרת אחת האימהות החברות בוועד.
 
התנהגות בריונית

"יש הורים שההתערבות שלהם חוצה גבולות", אומרת מנהלת בית־ספר בחולון. "לפני כשנה הגיעו אליי חברי הוועד והודיעו לי שהם רוצים להיות מעורבים בשיבוץ מורים בכיתות. הם רצו להחליט איזו מורה תלמד באיזו כיתה. כשסירבתי, נאלצתי להתמודד עם סיטואציות הזויות. היה הורה אחד שנכנס לבית הספר כמו בריון, דפק לי על השולחן, והודיע לי שאם המורה הזאת והזאת לא תצא מהכיתה הוא יהפוך שולחנות".
 
ממש ככה? במילים אלה?

"השפה המדויקת הייתה: 'אם הבן שלי לא יקבל את המורה הזאת בשנה הבאה, אני הופך את בית הספר'. אחר כך ביקש ממני יו"ר הוועד להיות נוכח כשאני מראיינת מורות חדשות לבית הספר. לדבריו, מאחר והוא פועל בשם ההורים והילדים, הוא לא יכול להפקיר את השטח. במילים אחרות, הוא לא סומך על שיקול דעתי בבחירת מורה לילד שלו".
 
משרד החינוך: ההורים מודעים יותר

משרד החינוך: "הניסיון מלמד שתלמידים מפיקים תועלת מכך שבין הבית ובין בית הספר קיימים ערוצי תקשורת פתוחים. ההורים מודעים היום יותר מאי־פעם למקומם בבית הספר, ומערכת החינוך רואה אותם כשותפים מלאים בתהליך החינוכי. עם זאת, המורים והצוות החינוכי הם אנשי המקצוע ועליהם מוטלת האחריות לקידומם הלימודי, החברתי והרגשי של התלמידים. כדי שיוכלו לעמוד במשימה, יש לאפשר להם להפעיל שיקול דעת מקצועי ללא התערבות חיצונית".
 
קרדיט: חופית כהן Mynet.co.il