קצת על ממזרות ותביעות בעניין אבהות
10.05.15 / 13:49
לא מעט פעמים אנו נתקלים במושג "ממזר", אך האם אנו יודעים מהו "ממזר"?אני נתקל פעמים רבות באנשים אשר טועים וחושבים כי ממזר הנו ילד שנולד מקשר אינטימי בין גבר לאישה ללא נישואין.....טור מאת עו"ד נתנאל מויאל
ההלכה היהודית קובעת ומגדירה כי ילד ממזר הנו בן (או בת) לשני הורים יהודים הנשואים זה ולו אשר נולד כתוצאה מקשר אינטימי של האישה עם גבר יהודי אחר.
ההשלכה כהכרזה על ילד ממזר בעייתית מאוד, שכן גם ילדיו יוכרזו כממזרים....!
יובהר כי ילד אשר נולד באותן נסיבות אבל כאשר הגבר הנוסף לא יהודי, שבא בנסיבות אינו ממזר.
ברור ומובן כי יש לתקן את הטעות הרווחת כי ילד אשר נולד לאישה שאינה נשואה גם הוא אינו ממזר!!! אם האישה אינה נשואה הילד לא ממזר.
המשמעות של היות ילד ממזר היא כי אסור לו להתחתן עם בן/בת ישראל כשר וכך גם לילדיו הממזרים ולצאצאיהם עד עשרה דורות !
תביעת אבהות:
ישנם מצבים בהם נדרשת בדיקת אבהות לצורך בירור האב הביולוגי של הילד. בדרך כלל תביעה כזו נדרשת למי שמעוניין לתבוע מזונות מאדם אשר אינו רשום כאביו במרשם האוכלוסין.
מי מעוניין בהכרזת "אבהות"? לרוב יהא הילד אשר יהיה מעוניין לדעת מיהו אביו הביולוגי. גם לצורך תביעת מזונות /ירושה וגם "למען דעת מיהו אביו מולידו" מהפן הנפשי/רגשי כאשר הילד יבקש זהות ושייכות וגם לצורך מידע על מטען גנטי, תורשה , מחלות.
לעיתים יהא זה רצון הגבר/אב- לדעת בוודאות אם הוא אביו של הילד או שמא מישהו אחר הוא האב. הרצון מתבטא גם במצב בו אב גידל ילד וסבר כי הוא בנו וגם במצב הפוך בו הילד גדל עם אב אחר ויש צורך להוכיח כי המבקש הוא אביו הביולוגי. או כאשר האב רוצה לדעת אם הוא "יקח אחריות" ויגדל את הקטין כבנו או שמא לא הוא האב ואז קטין זה אינו קשור אליו.
במקרים אחרים ישנן תביעות מטעם האישה/האם- לדעת מיהו אבי בנה (במקרה של אישה אשר קיימה מגע עם יותר מגבר אחד בפרק זמן קצר) כפי אותו אינטרס של הקטין כמו גם האינטרס הציבורי לרישום האב הביולוגי כאבי הילד במרשם האוכלוסין.
תמיד יש לבחון ולבדוק מה האינטרס אשר עומד מאחורי תביעת האבהות, יש לשים לב למניעים להגשת התביעה. לא אחת הוגשו תביעות להכרת אבהות על ידי האב בסמוך לפטירת אדם לצורך קבלת פס"ד אבהות למען "זכייה" בירושה ולא אחת הוגשו תביעות הפוכות כדי ל"בטל אבהות" למען יוסר החשש מתביעת מזונות...
כיצד נקבעת אבהות?
להוכחת אבהות יש להביא ראיות משכנעות ו/או הודאות של הצדדים (הגם שעיתים גם זה לא יספיק) לקבלת אבהות ניתן גם להגיע על ידי ראיות אחרות המסייעות לחקר האמת. חיים משותפים, בילוי משותף, תיעוד של קשר ארוך טווח, הוכחה של קשר בזמן נתון רק עם גבר אחד, אי סתירה של יחסי אישות שנתקיימו בן האם לאב הנטען באותה התקופה בה התעברה האם, התנהגות האיש כאבי הקטין לאורך שנים, תמכיה כלכלית באישה /ילד ועוד.
בדיקות מדעיות: בדיקת דם, בדיקת רקמות
יש אפשרות פשוטה וברורה להוכחת אבהות על דרך השלילה בלבד באמצעות בדיקות דם. כלומר במידה ותבוצע בדיקת דם על ידי האב הנטען תוכל בדיקה זו לכל היותר לשלול אפשרות אבהותו.
במידה ובדיקת הדם אינה מספקת דיה ניתן לפנות לביצוע בדיקות מדוייקות ותר- כיום לרוב- בדיקת סיווג רקמות (אף ללא לקיחת דם) ו DNA .
בתי הדין הרבניים מקפידים להשאיר בידיהם מידה רבה של שיקול דעת בשאלות ההלכתיות בכל הנוגע לענייני ממזרות הנובעים משאלת האבהות על אף ההסתברות הגבוהה של תוצאות הבדיקות המדעיות.
יובהר כי טובת הקטין עומדת תמיד לעיני בתי המשפט ובתי הדין הרבניים – ואלו לא יתנו יד לקביעת אבהות אשר תוביל להכרזת ילד "ממזר". אם היתה האישה נשואה עובר למועד התעברותה יעדיפו הדיינים לומר כי "רוב בעילות אחר הבעל" ועל כן הילד של הבעל יהא. הבעל ירשם כאבי הקטין, יחויב מזונותיו והבן ירש אותו.
במקרים בהם יש לבית המשפט סמכות להורות על עריכת בדיקת רקמות (בשונה מבדיקת דם) – קמה לבית המשפט גם אפשרות להטיל סנקציות על מי שמסרב לבצע בדיקה זו וכן סמכות להסיק מסקנות ראייתיות מסירוב זה.
ישנם מקרים רבים וסבוכים – אשר כרוכים בהם דיני ההלכה היהודית , חוקי המדינה והבדיקות המדעיות- ולכל מקרה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכן, לכן ראוי לשקול שוב ושוב טרם הגשת תביעה בעניין, יש לדאוג לטובת הקטין ולעתידו , ויש להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום זה.
הכותב עו"ד נתנאל מויאל הנו עו"ד לענייני משפחה ומגשר