על הדרך עץ עומד- תערוכת צילום בבניין העירייה

סדרת הצילומים החדשה של ראובן קופיצ'ינסקי צולמה לרגל חגיגות 130 שנים לראשל"צ. הפרויקט הייחודי שיזם וצילם, הוא בעצם שרשור של אנשי עיר. הצופה ניצב בתערוכה מול מול מניפת דיוקנאות אקראית לכאורה, ועם זאת (במובן המדגמי) מייצגת את יושבי העיר.

האם מניפת הדיוקנאות טיפוסית לראשון לציון? סביר להניח שלא. המצולמים הם תושבים וביחד הם מהווים פנורמה אחת מיני רבות של ראשון לציון. אם היינו צריכים למפות דנ"אעירונישל אנשים בדרך (המזכירה ביסודה חקירה מדעית) שמציע קופיצ'ינסקי, היינו מקבלים מיליוני אפשרויות של חיבורים משורשרים בין אנשים,אשר נוצרו מרבע מיליון תושבי העיר.

ההתחלה אישית. קופיצ'ינסקי, צלם בעל קורות חיים מקצועיים עשירים והכרה רחבה, התחיל את הפרויקט בצילום טבעי לו, של המקור שלו: צילום של אמו וצילום של אחיו הבכור.לצילום קדם דיאלוג עם המצולם אשר באמצעותו המשיך אל המצולם הבא,איליו הגיע באמצעות השיחה וכך הלאה,נע ממצולם אל מצולם.

השיחה התגלגלה על חיים,עיסוק, מגורים, אדם.מתוכה בחר קופיצ'ינסקי את האתר לצילום.את השיחה המקדימה, עורך קופיצ'ינסקי ומגיש אותה לצופה כסיפורון שבו עולות שאלות והרהורים כללים, הנוגעים למצולם ולקפוצ'ינסקי ובעצם נוגעים בכולם. הסיפור או ההרהור מופיע בתערוכה ליד הדיוקן, נראה אישי, אבל בכוחו להדהד לנו אותנו. זהו הרהור שיכולנו אנחנו להרהר.

באמצע החיים, מתוך מפגש עם אדם, עיסוקו ותולדות חייו, נולדת סדרה, מיוחדת. שרשרת אנושית אחת, בראשון-לציון, בשנת ה-130 לעיר. דיוקן כללי, שלך, שלי, שלנו.

אפי גן \ מרץ 2013