ראש פינה נגד ראשון לציון: מי החלוצים בלימוד עברית

בלב המחלוקת על הראשוניות ניצב מצד אחד בית הספר "וילקומיץ'" בראש פינה, שבין מנהליו בראשית המאה הקודמת היה גם סבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מנגד ניצב בית הספר "חביב" בראשון לציון, שבסוף המאה ה-19 הוציאו קברניטיו את עיתון הילדים העברי הראשון "עולם קטון", שאחד מעורכיו היה אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית.

"אין פה שום בלוף ואנחנו לא במקום של להתקשקש על קטנות, כי רוחה של מדינת ישראל נוצרה ללא ספק כאן, בראשון לציון", ענו אתמול במוזיאון ראשון לציון תוך שליפת תיעוד היסטורי מעיתון "הצבי" שבא בתגובה לתיעוד ששלף ישראלי מעיתון "חבצלת", גם הוא משלהי המאה ה-19. כל זאת בניסיון לשמור על כבודו האבוד של המעמד החלוצי.

אבל ישראל וחבריו הצפוניים לא מוותרים: "זה קרה בראש פינה באמצע שנת 1885 והיה זה דוד שו"ב שחידש את לימודי עברית בארץ ישראל - שנה לפני שבית ספר 'חביב' בראשון לציון חישב להיוולד", הוא טוען. "על הדבר הזה העיד שו"ב בעצמו בשבועון הירושלמי 'חבצלת' שפורסם ב-4.12.1885.

בתוכנית: פנייה לנתניהו

"מה שדוד שו"ב אמר זה ששעה אחת ביום הוא מלמד עברית", הסבירה מנגד יונה שפירא, אוצרת המוזיאון בראשון לציון. "ההבדל הוא שאצלנו בראשון לציון התחילו באותו זמן ללמוד את כל המקצועות בעברית באופן גורף. זה התחיל רשמית ב-1886, אבל עוד קודם לכן התחילו ניסיונות חלקיים שנמשכו שנתיים.

"אבל זה לא היה רק עניין של בית הספר העברי הראשון", הוסיפה שפירא. "היה שם גם עניין של יצירה של סביבה, החל מכתיבת ספרי לימוד

בעברית על ידי מורי בית הספר ודרך יצירה של מילים. כשהייתה חסרה למורים מלה, הם היו פונים לאליעזר בן יהודה שימציא להם אותה".

ישראלי מראש פינה, כמו שומרי הגחלת מראשון, הודיע כי הוא לא מתכוון לוותר על המורשת המפוארת של המושבה הוותיקה. בימים אלו הוא ינסה לפנות אל ליבו של ראש הממשלה נתניהו, נכדו כאמור של מי שנמנה עם מנהלי "וילקומיץ'", כדי שיורה לגורמים הרלוונטיים לשים אחת ולתמיד סוף לוויכוח המר.

קרדיט: עדי חשמונאי nrg.co.il