ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

בטקס המרכזי: " יודעים אנו את גבורתם של הבנים. את ריצתם אל הקרב, את עוז הרוח, מסירות הנפש, והנחישות שהפגינו - מבלי להביט אחור. נערים יצאו מביתם ונפלו כגיבורים, בהגנה על הבית".

אל הטקס הגיעו אלפים להתייחד עם זכרם של הנופלים.בטקס הזיכרון, בהנחייתו של אלי אילדיס, הרכינו ראש תושבי העיר ראשון לציון לזכרם של חללי צה"ל ו- 893 בני העיר שנפלו במערכות ישראל, שניים מתוכם נפלו השנה: יבגני סמירנוב ושמעון איאסו.

במהלך הערב, שכלל שירי זיכרון וקטעי קריאה שנכתבו על ידי בני משפחה שכולים, עלו לשאת דברים: ראש העיר דב צור, ורדה לב-רן, יו"ר ועד המשפחות השכולות, הרב שמואל טולדנו ורבקה בנדק, נציגת ארגון אלמנות ויתומים-יו"ר סניף ראשון לציון.

ראש העיר, דב צור, ביקש להכיר בגבורתם של הבנים וקרא: "אנו יודעים היטב כי עצמאות ישראל נקנתה בדם הנופלים. אנו זוכרים היטב את החוב הכבד והיקר שאנו חבים לבנים ולבנות, אשר במותם ציוו לנו חיים.

ביום הזה אנו זוכרים את מיטב בניה של העיר ראשון לציון שיצאו אל הקרב ולא שבו. ארוכה רשימת בני העיר שנפלו במערכות ישראל, ארוכה עד למאוד. מאז קום המדינה, לקחו בניה חלק בכל מערכות ישראל, בכל מערכותיה, וקרבותיה – קדש, ששת הימים, ההתשה, יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה והשנייה.

830 נופלות ונופלים". במעמד זה, ביקש צור, למסור מספר מילים למשפחות השכולות: "בנקישה אחת על הדלת, העולם עוצר מלכת. באבחה אחת, נפער החלל. הלב מתמלא כאב חודר על הבן שהיה ואיננו. כמיהה לילד שנולד, מתרפק על אימו, נאחז בה, שואב ממנה חיים.

והילד גדל ומשחק, ונופל ובוכה, וידך אמא, מלטפת את ראשו ומבטיחה שהפצע יעבור. הילד מתבגר, וכבר יודע מה יעשה כשיגדל, עמוס חלומות ותקוות, חווה אהבה ראשונה.

הוא מתגייס והופך לגאוות המשפחה. שב אל השכונה בחאקי מתוח, מחייך חיוך גדול. ולפתע, יד גורל אקראית, אכזרית, לוקחת אותו, ומותירה רק חלל. וכשהוא נופל הפעם, אין מי שיחבק, אין מי שיגיד שיהיה בסדר, אין מי שיאמר לך אמא - שהפצע יעבור.

שילמתם את המחיר היקר מכול, ואין מילה כתובה או אמורה שתקל על אובדנכם, אך דעו לכם, שבערב הזה, ובכל ימות השנה, יודעים אנו כי אנו חבים את חירותנו ואת חיינו כאן לבניכם ובנותיכם, שנתנו את חייהם למען המדינה ולמעננו כולנו.

דעו לכם כי יקיריכם חרותים על לוח ליבנו ואתם נמצאים במחשבותינו ובתפילותינו כול ימות השנה".