מיה רובין לא מתנצלת על הרווקות המאוחרת
20.11.11 / 00:26
היא נולדה וגדלה בראשון לציון, האמצעית מבין שלושה ילדים. כשהייתה בת שש הוריה התגרשו, ואביה הפך לדמות נוכחת-לא נוכחת בחייה.
"כל מה שתכננתי אף פעם לא יצא לפי התוכנית", היא אומרת. "התוכניות שלי תמיד השתבשו בדרך. כמו שחשבתי שבגיל 25 כבר אהיה נשואה לאהבה הראשונה שלי ומגדלת איתו ילדים, ובסופו של דבר עזבתי את הארץ ל-13 שנים ונשארתי רווקה. ואני בכלל לא רציתי לעזוב את ישראל, זה אפילו לא עלה על דעתי".
דמותה של רובין ב"שלוש", שבשבת ישודר בערוץ 2 פרק הסיום שלה, מייצגת אולי את הקונפליקט הגדול של האשה המודרנית. בין קים בוסי בת ה-23, שיכולה להרשות לעצמה למרוח את הזמן כאוות נפשה, ושרית גומז האלמנה והאם לילד, שבגיל 30 מעוניינת בפרק ב', רובין היא זו שבבחירה בין קריירה למשפחה, העדיפה להתמקד בהתפתחות העצמית שלה. החלטה שאלפי נשים צעירות מקבלות מדי יום, בלי לחשוב שביום מן הימים השעון הענק שמתקתק מעל ראשיהן יתחיל להשמיע טונים צורמים, ושמבחינת הציבור הישראלי, כל ההישגים בעולם מתגמדים לעומת העובדה שטרם עשו שימוש נאות ברחם שלהן.
וכך, אף שהרזומה המרשים של רובין עשיר בלימודים, עבודות משחק, פרסומות ודוגמנות, ואפילו הופעה בקליפ הבחירות של ברק אובמה YES WE CAN, כשאנשים נתקלים בה הם עדיין תוהים בקול רם, "איך זה שאת כל כך יפה ועדיין לבד?". היא לא נותנת לזה להפריע לה. "לכל מקום שאני הולכת אליו אומרים לי 'יואו, הלוואי שתמצאי אהבה, שיהיה לך טוב. זה יהיה, זה יגיע, אל תדאגי'. והאמת היא שככה אני מרגישה, אני לא מרגישה לחץ בגלל שאני בגיל הזה. כבר לפני עשר שנים חשבתי שאני רוצה משפחה וילדים, אבל אני לא יושבת וחושבת כל היום על הגיל שלי. אני לא מרגישה את הגיל שלי. אני מרגישה שאני בן אדם כמו כל אחד, ואני אתחבר למי שאתחבר".
בעוד ב"שלוש" רובין, אשה בעלת יופי עוצר נשימה, מצטיירת כאשה מעט מבולבלת, שפורצת בבכי מול בחור שמזכיר לה את החיבוק האבוד שמעולם לא קיבלה מאביה, נבהלת מגבר כמו דידי, שנראה מושלם בשבילה, ובאופן כללי מפוחדת מהאפשרות שבאמת תמצא את עצמה עם זוגיות - במציאות היא דווקא אשה חזקה, נבונה מאוד, יודעת בדיוק מה היא
"לא חשבתי שהולך לצאת ממני הכל", היא מספרת. "אבל ברגע שהחלטתי לעשות את זה, הלכתי עם זה עד הסוף, לא עצרתי את עצמי. אמרתי לעצמי שאם אני עושה את זה, אני חייבת להיכנס לזה, אחרת אני סתם מבזבזת את הזמן שלי, לא יהיה לי שום תהליך. כבר הייתי בטיפול פסיכולוגי, חקרתי ולמדתי את עצמי, אבל התהליך שעברתי בתוכנית היה כמו בום. זה היה מטורף. כל הטלטלות האלה, והעובדה שהכל מאוד אינטנסיבי.
"זה לא כמו בחיים הרגילים, שם אני יוצאת עם בחור חודש-חודשיים עד שאני מכירה אותו, ועוד חודשיים עד שאני מבינה אם הוא מתאים לי בכלל. בתוכנית זה רק אני והבחור והיחסים שלי איתו. זה כן מזרז את התהליך ונותן פרספקטיבה אחרת. עכשיו, כשאני רואה את התוכנית, אני פתאום קולטת דברים אחרים. זה מטורף, כי את רואה את עצמך חווה את הדברים ומבינה איך קרה כל מה שקרה. איך מבט אחד שלי או שתי מילים שאמרתי בהתחלה נתנו את הטון להמשך. אלה דברים שאת לא מבחינה בהם ברגע האמת".
ל"שלוש" הגיעה רובין אחרי פרידה. "יצאתי עם איזשהו בחור במשך חודשיים. בזמן שיצאתי איתו פנו אלי מהתוכנית. אמרתי שאני יוצאת עם מישהו ושאני לא מעוניינת. אחרי חודשיים נפרדנו והיה פסח. אם את רווקה, אז את יודעת מה זה חגים, גם עם המשפחה, שכולם כבר נשואים עם ילדים ואת לא. וגם הזמן של החג, שפתאום היה לי חופש, אחרי שכל הזמן הייתי עסוקה. כשהייתה לי שנייה עם עצמי, היה לי מבאס. ואז קיבלתי עוד פנייה בפייסבוק לבוא לתוכנית. וככה זה קרה ממש מהר. שבוע אחר כך פגשתי את רועי עוז (העורך הראשי, ח"ג) ודורון צברי (במאי הדוקו), האנשים הכי איכותיים מבחינתי שאפשר לעבוד איתם, אז החלטתי ללכת על זה".
במהלך צילומי הסדרה רובין נזכרה כמה היא אוהבת להיות מול המצלמות, אבל זה היה הפרט השולי בתהליך. היא בחרה ארבעה גברים שאיתם המשיכה לשלב דייט ה-24 שעות - איתי, דידי, אורי וגלעד. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, רק גלעד, מגדל הסוסים מכפר יהושע, הצליח לשרוד. "אם בחיים הרגילים את יכולה לקחת את הזמן, בסדרה את צריכה להחליט הכל ברגע. את עוברת מלהכיר אותו שנייה לפתאום לבלות איתו שש שעות ואז 24 שעות.
"זה אינטנסיבי גם לבחור וגם לי. עם איתי, למשל, הגענו לאיזו התנגחות כוחות כזו, שכשהייתה הזדמנות לדברים להתפתח אז הם נתקעו, לא הצלחנו לקחת את זה לשלב הבא. דידי זרק אותי, ואחרי שראיתי את התוכנית, הבנתי שאולי הוא פחד שאני עומדת להגיד לו לא. מה שקרה איתו, זה שבהתחלה מאוד התלבטתי לגביו. על הנייר הוא היה מאוד נכון בשבילי, ובהתחלה כן הרגשתי שזה מישהו שאני יכולה להיות איתו, מישהו שיכול להיות חבר טוב. אבל זה כבר קרה לי בחיים, שזיהיתי אנשים שאני יכולה להיות איתם וברחתי מזה".
הפחד שלך ממציאת בן זוג עובר באופן מאוד ברור בתוכנית.
"בשנים האחרונות התחלתי להבין למה. התחלתי לחשוב על דברים יותר רציונלית, ופתאום הלחץ הזה של הזמן, שוואללה אני כבר מתבגרת, שאני כן רוצה להיות עם מישהו. זה כמו נשים שרוצות להיכנס להריון והן כל כך רוצות שהן לא מצליחות, וכשהן נרגעות הן כן נכנסות - אז אני מרגישה שזה מה שהיה לי. שפתאום הרגשתי שאני כל כך רוצה עכשיו, אז זה הלחיץ אותי, וכל דבר נהיה יותר עוצמתי.
"זה עוד משהו שהבנתי בתוכנית, שזה בסדר שזה יבוא בזמן שלו ויקרה נכון. אהבה זה לא משהו שאפשר להזמין, לקום בבוקר ולהגיד 'היום אני רוצה להתאהב והבחור יופיע'. זה משהו שפשוט קורה, ועם דידי זיהיתי שזה משהו שיכול לקרות וזה הפחיד אותי. אמרתי לו לא. זה שקצת דחיתי אותו אולי הוריד לו את הביטחון להתקרב אלי ולהרגיש מספיק בטוח להמשיך קדימה. הוא אמר שכל הסיטואציה ביחד, החשיפה וה-24 שעות היו לו מאוד קשות, ההתמודדות הייתה לו יותר מדי".
ומה קרה עם אורי?
"עם אורי זה היה בעיקר בגלל נושא המגורים בארצות-הברית. הוא חי במיאמי, ולמרות שאמר שהוא יהיה מוכן לעבור לישראל, המחשבה שמישהו יעבור בשבילי מאוד הלחיצה אותי. ומה אם זה לא יעבוד? החזרה לארץ לא הייתה לי פשוטה, ואני לא רוצה לשים את עצמי בסיטואציה שבה אצטרך להחליט אם לחזור לארצות-הברית".
האמנת בכלל שאפשר למצוא אהבה בריאליטי?
"כן, בכל מקום אפשר למצוא את זה, מבחינתי".
לא פחדת מהחשיפה?
"זה מצחיק בגלל שאני מאוד פרטית, לפני התוכנית הייתי מאוד דיסקרטית. רק המשפחה והחברות הטובות ידעו עלי את כל הפרטים האלה. זו הייתה ממש החלטה שלקחתי, לחשוף את עצמי, אבל לא שיערתי שזה יהיה כל כך עוצמתי. בקטע שבו נזכרתי באבא שלי ופרצתי בבכי, הייתי בהלם ממה שקרה, שפתאום הגיע איזה בחור ונגע לי בעצב והתפרקתי שם. יום קודם לכן עוד חשבתי לעצמי, איזה יופי, מישהו עושה בשבילי את העבודה ואני רק צריכה לשבת ולהכיר בחורים".
אבל מערכת יחסים אחת מוצלחת רובין כבר הרוויחה מהתוכנית - זו שנרקמה בינה לבין שתי המשתתפות הנוספות, קים ושרית. "התחברנו מאוד וגם היום אנחנו בקשר", היא אומרת. "עברנו חוויה מטורפת, ורק שלושתנו היינו שם אחת בשביל השנייה. מהדקה הראשונה, איך שנפגשנו בתחילת הצילומים, התחברנו מיד. אפילו פער הגילים בינינו נשכח תוך דקה. לא היינו יכולות לעבור את זה בלי זה. הרגשנו שלא משנה מה יהיה, נעבור את זה ביחד".
היא נולדה וגדלה בראשון לציון, האמצעית מבין שלושה ילדים ("היום גם לאחותי הקטנה וגם לאחי הגדול יש כבר ילדים"). כשהייתה בת שש הוריה התגרשו, ואביה הפך לדמות נוכחת-לא נוכחת בחייה. "הוא כל הזמן היה נעלם, הוא לא היה נאמן, ובאיזשהו שלב אמא שלי אמרה לו ללכת. היא רצתה לגדל אותנו בסביבה בטוחה ויציבה. היא הייתה מוכנה לשלם את המחיר של להתגרש בתקופה של לפני 30 שנה, כשזה היה מאוד לא מקובל. בשנתיים הראשונות אחרי שאבא שלי עזב את הבית, הוא נעלם. אחר כך הוא נכנס ויצא מהחיים שלי כל הזמן, ואלה אף פעם לא היו יחסים של אבא ובת. אף פעם לא ידעתי מתי הוא יילך ואם הוא שוב יחזור. לא הרגשתי אהבה ללא תנאים כמו שהרגשתי עם אמא שלי.
"בשנים האחרונות שלי בארצות-הברית התחלנו לדבר בטלפון, היה לי חשוב להוציא את כל מה שהיה לי והוא ביקש שאעשה את זה לאט, כדי שיוכל להכיל את זה. לפני חמש שנים הוא נפגע בתאונה ושכב מחוסר הכרה בבית החולים. באתי לארץ וישבתי לידו, דיברתי אליו, אבל כבר לא היה עם מי לדבר. מה שכן, אני חושבת שסלחתי לו כבר לפני הרבה מאוד זמן".
איך ההיעדרות שלו השפיעה עלייך?
"מצד אחד, אני חושבת שחיפשתי דמות אב לאורך השנים. מצד שני, מאוד היה חשוב לי להגשים את עצמי ולהיות עצמאית, ולהיות בת זוג של מישהו ולא שמישהו יהיה אבא שלי. אני רואה את זה במערכות יחסים קודמות. מערכות היחסים היותר ארוכות תמיד היו עם בני זוג שהיו בני זוג לכל דבר. הקצרות יותר, תמיד הייתה שם רמיזה לדמות אב. אני מרגישה שבגלל זה היה לי לא פשוט ללכת עד הסוף עם מישהו, כי הרגשתי לא מגובשת לגמרי לגבי הדמות שאני רוצה שבן הזוג שלי יהיה. בתהליך שעברתי בתוכנית הבנתי שאני לא רוצה בן זוג שיהיה דמות אב, אלא בן זוג שיהיה חבר".
אחת מדמויות האב שאימצה לאורך הדרך היה השחקן גרי אולדמן, שאיתו יצאה במשך חצי שנה. "חבר משותף הכיר בינינו. הייתי בדיוק אחרי פרידה מחבר, וגרי היה קצת ריבאונד, אבל הכי חלומי שיש. הוא ייצג המון דברים שמאוד חשובים לי - איש מאוד משפחתי. הוא בדיוק לקח אז קצת הפסקה מתעשיית הבידור, והפוקוס שלו היה מאוד על הילדים שלו, וזה מאוד משך אותי, גם כי הוא מאוד חכם, מבריק, כריזמטי, סקסי. זה מאוד הדליק אותי. הייתי עם עוד אנשים מוכרים, אבל הוא היה היחידי שבאמת הייתי איתו לאורך תקופה. הייתי נורא צמאה למשפחתיות. זה לא עבד, כי הוא עבר אז תהליך גירושים שנמשך אצלו הרבה זמן והרגשתי שמה, אני אהיה האשה הרביעית אחרי אומה תורמן וכל מיני? יש לו גם שלושה ילדים. זו הייתה חבילה לא פשוטה, ואחרי חצי שנה נפל לי האסימון".
מקור הכוח שלה היה אמא שלה, מזכירת בית ספר בגמלאות שבעצמה הגיחה להופעת אורח ב"שלוש". "היא הייתה גם אמא וגם אבא וגם הרבה יותר מזה", רובין אומרת. "החוזק והעצמאות שלי מגיעים מאמא שלי. כל מה שלא קיבלתי מאבא שלי, קיבלתי מאמא שלי והרבה יותר. היא גידלה שלושה ילדים לבד. אני, אמא שלי, אחי ואחותי מאוד מלוכדים ובקשר מאוד קרוב. אמא שלי היא חברה מאוד טובה, היא יודעת עלי הכל. בלעדיה לא הייתי מסוגלת לעשות את כל הדברים שעשיתי".
כשהייתה בת 17 החלה לדגמן, והשתתפה בקמפיינים שונים לחברות אופנה באירופה ולמגזינים. היא המשיכה לדגמן גם בתקופת הצבא, בה שירתה כפקידת הלשכה של עמרם מצנע ושל עוזי דיין. קצת לפני שעזבה ללוס אנג'לס, התחילה ללמוד באוניברסיטת תל-אביב, והספיקה גם לסמן וי על צילומים בעירום - סוגיה שחזרה לרדוף אותה זמן קצר לאחר עליית "שלוש". "זה היה כל כך מזמן", היא צוחקת. "לפני 15 שנה. הייתי באירופה ויצא מגזין אמנות חדש, אז אמרתי או-קיי. כל דוגמנית עשתה צילומי עירום אמנותיים לפחות פעם אחת. זה משהו שעשיתי פעם אחת, סימנתי עליו וי וזהו. לא היה שם שום דבר וולגרי, זה לא פורנו או עם גברים, זה לא פלייבוי".
תעשי את זה שוב?
"היום אני במקום אחר, זה לא מושך אותי. התגובות שקיבלתי היו דווקא 'גם אני הייתי עושה את זה, את נראית כמו ברבי'. אני מרגישה שאנשים מאוד מבינים. היחידה שאכפת לי ממנה זו אמא שלי, ואז היה לה מאוד קשה. זה לא משהו שאפילו דיברנו עליו. היא התביישה בזה אז, אבל היום, כבר עשיתי כל כך הרבה דברים מאז, שזה לא משנה. נחמד שהיום זה בכלל מעניין מישהו".
המעבר ללוס אנג' לס היה, כאמור, מאוד לא צפוי. היא נסעה לשם כדי לנסות את מזלה, ומצאה את עצמה נשארת 13 שנים, שבמהלכן למדה תיאטרון וקולנוע, עבדה ללא הפסקה בצילומי דוגמנות ופרסומות, וגם בהופעות אורח קטנות בסדרות כמו "CSI". " מספיק לצלם שם כמה פרסומות בחודש כדי לחיות טוב. התעריף שלי היה מאוד גבוה. לא יודעת למה, זה היה המזל שלי כנראה. התפרנסתי מזה מעולה. בדיעבד אמא שלי תמיד אמרה לי שאקנה דירה. בנות שעבדו פחות ממני ביססו את עצמן, אבל לא חשבתי שאשאר שם, לא שיערתי שזה יימשך כל כך הרבה זמן. היה לי ממש מזל. עבדתי מאוד קשה, והסוכנות שהייתי בה הייתה הכי טובה. לא נעים לי להעיד על עצמי, אבל באמת שהייתי הכי טובה שלהם, הייתי מצלמת פרסומות בבוקר ובלילה. כמעט לכל מוצר אפשרי. גם פרסומות ענקיות, כמו לסופרבול. אמא שלי הייתה באה לבקר אותי פעם בשנה, לתקופה של חודש עד שלושה חודשים, והיא הייתה באה איתי לאודישנים ורואה את כל היפות שהיו שם, ושואלת אותי,'איך את מסוגלת?'. זה רק היה מדליק אותי עוד יותר, לקבל את התפקיד למרות התחרות העצומה.
"בתקופה האחרונה בארצות-הברית התחלתי להבין שפחות חשובה לי הקריירה ויותר חשוב לי להקים משפחה, אז המוטיבציה שלי פחתה, כי די נלחמתי כשהייתי שם. כל השנים פרנסתי את עצמי ועבדתי מאוד קשה. זה היה תהליך. היה לי חבר ישראלי שגר בניו יורק ועברתי לגור איתו, זה היה מהלך שכולם אמרו לי עליו-'מה פתאום את עוזבת? אם תחזרי תצטרכי להתחיל הכל מהתחלה'. אבל החלטתי שאני כן רוצה לעשות את זה, כי כן הייתה לי יותר חשובה הזוגיות, והאמנתי שאוכל לשלב. עברתי לניו יורק, היינו שנה יחד וזה לא הסתדר, ואז חזרתי לארץ. מה שמצחיק הוא שעד שקיבלתי את הדרכון האמריקאי שלי, החלטתי לחזור לארץ".
לרובין, אם עדיין לא הבנתם, יש רזומה עשיר במערכות יחסים רומנטיות קצרות. נכון להיום, היו לה שתי מערכות יחסים משמעותיות. הראשונה עם יוסי, בן הזוג שהכירה בצבא ואיתו בילתה חמש שנים, ובן זוג נוסף שהכירה בארצות-הברית ויצאה איתו און אנד אוף במשך שמונה שנים.
למה לא התחתנת עם אף אחד מהם?
"אני חושבת שלא היה לי את האומץ הזה להגיד, אני מתחתנת ומקימה משפחה".
וזו הסיבה לדעתך שנשארת רווקה?
"לא רק. אני חושבת שבגלל שגרתי בארצות-הברית לבד והייתי צריכה לפרנס את עצמי, עבדתי קשה והייתי ממש בפוקוס על זה, הרבה יותר מאשר על הזוגיות. זה לא מקצוע יציב מה שעשיתי שם, הייתי צריכה להיות בפוקוס מלא. מלחמה קיומית ממש. באיזשהו מקום גם לא באמת התחברתי לגברים האמריקאים, במקום עמוק רציתי את הגבר הישראלי".
את חושבת שאם לא תמצאי אהבה בקרוב, תביאי לעולם ילד לבד?
"לא, כי אני מאוד מאמינה שזה יקרה מתי שזה יקרה. אני לא רוצה לעשות ילדים למען עשיית הילדים. אני מאוד אוהבת ילדים, אבל אני רוצה משפחה. גם כי לא גדלתי במשפחה עם זוגיות טובה, אז הרעיון של לעשות את הילדים לשם הילדים לא מדבר אלי. חיכיתי כל כך הרבה שנים בשביל להיות עם מישהו, שאני באמת רוצה לבנות איתו ביחד".
מה את מחפשת בבחור?
"היום אני יודעת שהוא צריך להיות חבר טוב. זהו".
סטיילינג: טל שירי, איפור: שירלי ויינר, עיצוב שיער: יניב זאדה
