29.04.12 / 23:57
הפועל ראשון לציון ירדה לליגה השנייה והאצבעות המאשימות מופנות לכל עבר. עכשיו שוב רוצים בקבוצה להתחיל את מסע העלייה לליגת העל.
"טעינו בצורה גסה בבחירת הזרים", משוכנע ספיר בסיבה המרכזית שהובילה את הקבוצה להיפרד מליגת העל, "היה עוד זמן לעשות את השינויים בספטמבר וזה לא נעשה. כבר באוגוסט ראינו שיש בעיה איתם ולא עשינו כלום. בינואר הגיעה הטעות השניה שבגללה המאמן שילם במשרתו. הצוות המקצועי נרדם, היה שאנן מידי למצב ולא השקיע בחיפושים אחרי שחקני חיזוק חלופיים. הם לא נערכו לשינויים שידענו שחובה לעשות. הבאנו באיחור גדול את אימורו לוקמאן והחלוץ גיאורגי אובסיניקוב, אבל הקבוצה כבר היתה קבורה עמוק בתחתית". יחזקאל, שהוחלף לקראת סוף ינואר באייל לחמן, לא מסתתר מאחורי חלקו בכישלון, אך יורה את מרבית החיצים לעבר הבעלים: "הקבוצה לא היתה ערוכה לליגת העל, לא הצוות המקצועי ולא הבעלים", הוא טוען, "לא ידענו לקרוא טוב את המפה. היו בעיות תקציביות, חלק מהשחקנים לא התאים לליגת העל וההגנה היתה עקב אכילס של הקבוצה. התרעתי פעם אחר פעם שמרכז ההגנה חדיר מאוד וצריך להתחזק בלפחות שני בלמים".
ההתנגשות בין הבעלים למאמן היתה בלתי נמנעת. עמדת הבלם עבור ספיר היתה נקודת תורפה רגשית, שכן בנו גל ספיר אייש אותה. "אם לא נצרף את השחקנים שאני רוצה", הבהיר יחזקאל לבעלים מפעם לפעם, "הקבוצה תרד ליגה". ספיר סירב להנחית בלמים – פביאן סטולר ודניאל אדו - לבקשת המאמן, שהיה משוכנע כי הסיבה לכך אינה מקצועית נטו. "הרצון של ספיר היה להחליף חצי קבוצה, ואפילו לאמן אותה אם אפשר", יורה יחזקאל, "על זה גם הלכתי. אותו בעיקר עניין שלגל ספיר לא יהיו מתחרים בעמדת הבלם כדי שהוא ישחק. כל הניהול שלו היה כושל. לא נתן יד חופשית להביא שחקנים ברמה גבוהה ונאלצנו להתפשר על שחקנים מדרג רביעי. ספיר רצה להחליט מי יבוא ומי ישוחרר. הוא הטיל וטו על החתמת בלמים, על המשבצת של הבן שלו. להפיל את כל התיק עלי ועל בחירת השחקנים זה לא נכון". ספיר הודף את הטענות הללו, אולם מבהיר כי "האחריות, כבעלים של המועדון, היא בראש ובראשונה שלי. אני אחראי לכך שירדנו ליגה לא פחות מאחרים".
הגעתו של לחמן היתה בלתי נמנעת. בראשון עוד האמינו שניתן לסיים את מסע ההישרדות בהצלחה, אך מהר מאוד התוודע לחמן לצרות המקצועיות שמלוות את הקבוצה - ההגנה מחוררת, חוליה קדמית בלתי מוכשרת, סגל צעיר וחסר ניסיון ומשאבים כלכליים מוגבלים מאוד. "היינו עם התחושה שהקבוצה תרד במשך תקופה ארוכה", מודה לחמן, "היה ברור שההגנה היא נקודת התורפה, ספגנו את כמות השערים הרבה בליגה (64), לא הצלחנו לנצח כי צריך גם כישרון בחלק הקדמי וזה היה בעוכרינו. אם אסי בלדוט הוא מלך השערים של הקבוצה, זה מעיד הרבה על היכולת ההתקפית".
דמעות ובכי לא נראו אתמול באצטדיון העירוני בראשון לציון, עם קבלת החותמת הרשמית לירידה ללאומית. ספיר ידע מיד להאיר דווקא את העתיד לבוא, להצביע על מחלקת הנוער המטופחת ולראות את הניצנים שאת פירותיהם יקטפו בשנים הבאות. "לוקח זמן לבנות קבוצה שתהיה מסוגלת לתקוע יתד בליגת העל", הוא אומר, "אבל אני בטוח שתוך שנתיים- שלוש נהיה גורם משמעותי בכדורגל הישראלי. יכול להיות שעלינו מוקדם לליגת העל ולא היינו עדיין בשלים לזה. בעונה הבאה נעמיד תקציב מהמובילים בלאומית, נתמודד על העליה כדי לחזור תוך שנה לליגת העל". הקבוצה תתבסס בעיקרה על שחקני בית צעירים בחיזוק מספר עמדות. על המשימה הזו יהיה אמון לחמן, שחתום גם לעונה הבאה. "יש בסיס רחב של שחקני בית", הוא מסביר, "לא בטוח שכולם יפרצו בטווח הקצר. נכון יהיה להגדיר חזרה לליגת העל כיעד מוצהר. זה ריאלי, אבל יהיה מאבק קשה מאוד".
את הצדדים הפחות אופטימיים מבליט יחזקאל, מתוך היכרות עמוקה את הנפשות הפועלות במועדון, בעיקרם אופיו הדומיננטי של הבעלים. "המועדון הזה יכול לחזור תוך שנה לליגת העל אם הניהול יחזור להיות שפוי, ולא עם אגו", הוא טוען, "אם רביב יהיה פחות מעורב בעניינים המקצועיים זה יצליח. הוא צריך לתת את הכלים למאמן לעבוד ולהעמיד תקציב לחיזוק. יש לו בעיית אגו שהוא יצטרך לדעת להתמודד איתה ולשנות אותה. הבן שלו הוא רק הקורבן בסיפור הזה. הוא יוכל להצליח אם הוא לא ישחק בקבוצה של אבא שלו. כדי שלראשון ולרביב יהיה יותר קל, גל חייב לעזוב לקבוצה אחרת".
קרדיט: משה הרוש "הארץ"