יש פרלמנט בעיר

אל הפרלמנט של קפה ג'ו ברוטשילד 99 נקלעתי במקרה. ישבתי עם שרון הבעלים לשיחת חולין, ברקע נשמע ויכוח קולני מהשולחן הסמוך שכלל כעשרה חברים בשנות ה-70 לחייהם, דפי כותרות עיתונים וכוסות קפה מילאו את השולחן העמוס. החברים שכחו שיש אנשים מסביבם שבאו להירגע על כוס קפה. שרון נאלץ לקום ולהרגיע את מנהיג הגרעין הקשה אורי יזרסקי, השניים החליפו כמה דחקות ועקיצות והסדר שב על כנו.

"זכיתי לארח אצלי את הפרלמנט הכי סוער בעיר", מצהיר שרון בגאווה, היצר העיתונאי שבי מזהה נושא לכתבה בהמשכים כשהבנתי משרון שיש בעיר כמה פרלמנטים פעילים, ואין כלל קושי להגיע אליהם כי מקום מושבם ידועים לכל פרלמנטר מתחיל.

בסיום השיחה ביקשתי משרון שיוביל אותי לחבורה ויציג אותי כעיתונאי העוסק בסדרת כתבות על פורומים עירוניים, כך עשה והניח אותי בודד וחשוף עם חבורת דעתנים חביבים שהתעלמו מנוכחותי והמשיכו בוויכוח פוליטי סוער שגלש לפוליטי המקומי, חתכו ימינה לעסקנות ספורט, עשו פרסה לפוליטיקה ארצית ופנו פנייה חדה לנוסטלגייה מקומית וכל זה בפחות מרבע שעה.

"נו, אין לך מה להגיד בשום נושא?" בהה בי יזרסקי
"אני סופג אווירת פרלמנט ולומד להכיר את נושאי השיחה שלכם", עניתי בהתנצלות.
"לא באת מוכן עם שאלות?" הפציר בי פרנקל
"ברור שבאתי מוכן, בואו נתחיל בשמות חברי הקבוצה והרקע שלכם", שאלתי בשליפה.

בזמן שהחברים מזמרים על פועלם (ויש שם כבוד) אני מספיק לרשום את כל השאלות בדף צדדי ומוכן לשאר הריאיון.

מי בחבורה: אורי יזרסקי, איציק פרנקל תאומים, עמי שדה, גדעון פלג, יוסי נוישטאט, נפתלי לוין, אהרון אלקיים ופזמוני (פיצק'ה).

# כל מי שמחובר לספורט המקומי לבטח מכיר את השלישייה הראשונה שבחבורה שמוכרת מאוד בתחום הכדורגל, הכדוריד והכדורסל המקומי. אין תפקיד שלא מילאו מלמטה דרך הנהלות ודירקטוריונים, חבורת שועלים ותיקה שהייתה אחראית לגידול של אלפי ספורטאים חינוכם וטיפוחם. בכל פעם שנושא הדיון גולש לתחום הספורט, השלישייה משתלטת על הדיונים והם נמשכים ומתארכים עד שמגיע חבר פאנל חדש ומאתגר אותם לשנות כיוון לנושא חדש.

הפרלמנט מתכנס לקראת השעה 11:00. בכל פעם מגיח חבר פאנל חדש שגורם לסיום נושא הדיון ונפתח דיון חדש, המשותף לכל החברים שכולם פנסיונרים, ותיקי העיר ורובם גם ילידי העיר. עוד בחבורה, עובדים לשעבר של אגד, המכון הווטרינרי, טייס אל על, מתווך, וחבר קיבוץ.

הפרלמנט פועל כבר שבע שנים, הוא התחיל ברחוב רוטשילד- פינת השקד בגלידריה של מוטי. "בדיוק כשיצאה החבורה לפנסיה" מספר איציק פרנקל (אבא של סער פרנקל מאמן הפועל ראשון בכדוריד בוגרים). לאחר שנסגרה הגלידריה ,עברה החבורה לבית מאפה מול קפה ג'ו מושבם הנוכחי." ישבנו שם חודשים מספר עד שהגיע הקיץ והשמש דפקה לנו את הראש ואז החלטנו לעבור הנה לקפה הממוזג" מסכם פרנקל.

"הסיבה האמיתית למעבר לקפה ג'ו היא הרעש שעשינו, פשוט זרקו אותנו משם." מתבדח יזרסקי עם שאר החברים ונבחר תוך כדי השיחה ליו"ר כבוד של הקבוצה, הוא מוסיף ואומר: "ההורים של כולנו חלוצים, הם הגיעו בשנות השלושים מפולין, גרמניה ומזרח אירופה לבנות את המדינה שבדרך, חבורה של אידאליסטים ואנחנו גדלנו באותם גנים של אמנואלה ויהודית ברחוב זד"ל, שם התחיל הגרעין ומאז אנחנו מכירים."

עוד יזרסקי מדבר והנה נכנס החבר גדעון פלג. בידו עמוד הכותרת של ידיעות, והוא פולט אמירה פוליטית שסוחפת את הפרלמנט שוב לאנדרלמוסיה קולנית הגורמת שוב לשרון הבעלים להתערב ולהרגיע, מה שמחזיק חמש דקות של נימוס ושוב הנושאים מתחלפים בסחרור שלא מאפשר מעקב הגיוני. איבדתי כיוון בין דיונים על ותק, קשרים משפחתיים, בדיחות עדתיות, בעיות בריאות, תברואה, בנקאות שיחות נוסטלגיה וזיכרונות מימיה הראשונים של העיר ושיעורי היסטוריה מאלפים של איציק פרנקל.

קמתי מן השולחן לפני שאיבדתי את השפיות והודיתי לנוכחים. "מה קרה, נגמרו לך השאלות?" שואל בצחוק עמי שדה.

"יש לי רק עוד שאלה אחת לפני שאני מתפנה לאישפוז, יש לכם עוד נושאי שיחה שלא חשפתם לפניי היום?"

"חוץ מסקס מדברים פה על הכול!" מסכם נפתלי.