המלטות בדיר העיזים בחי כיף

במרכזו של אזור חיות המשק, בסמוך לספינת הפיראטים, נמצא ההרמון (המכונה ע"י זקני החי-כיף, העיגול), ובו חי לו בכיף תיש הלבן המפורסם בריבוי צאצאיו, וסביבו כ- 12 עיזים. כמידי שנה, בתזמון ממש מופלא של הטבע ובתוך תקופה של כשבוע, ממליטות כל העיזים וההרמון הופך לגן ילדים תוך שהוא מתמלא בשלל גדיים קטנים וחמודים.

זמן קצר לאחר היוולדם, הם כבר מדלגים להנאתם ברחבי החצר בפרץ של אנרגיות אין סופיות כשההפסקות היחידות שהם עושים מעת לעת נועדו כדי לינוק מהעטינים שופעי החלב של אימותיהם.אנחנו לא מצליחים לזהות מי שייך למי, אך גם הגדיים וגם העיזים יודעים בדיוק לאיזה עטין לגשת ואת מי להניק, ואם קורה ש"בלהט הרעב", מנסה אחד הקטנים לינוק מהעטין הלא נכון, הוא זוכה לנגיחה קלה אך החלטית השולחת אותו לחפש את אימו הביולוגית.

למרות שזה נשמע קצת אכזרי, ההיגיון הוא פשוט. כל עז רוצה לדאוג להישרדות של פרי בטנה ואם היא "תבזבז" את החלב על כל "אורח פורח", לא יישאר חלב לילדיה והמשמעות בטבע היא מוות. פלא נוסף של הטבע היא העובדה שלמרות שמדובר בבעליי חיים המבויתים מזה אלפי שנים קיימים בהם עדיין אינסטינקטים נוספים באים לידי ביטוי לאחר ההמלטה.

האחד הוא אכילת השליה והשני הוא הליקוק הנמרץ של הגדי ע"י אימו. אכילת השליה (למרות שמדובר באוכלי עשב), וליקוק הוולד, נועדו להעלים כל ריח העלול להזמין טורפים. לליקוק יש תפקיד נוסף והוא המרצת מחזור הדם של הוולד כדי שיקום על רגליו כמה שיותר מהר ויוכל להימלט במקרה הצורך.

זהו להפעם. כתמיד, אתם מוזמנים להגיע מצוידים במצלמות ובהרבה סקרנות.