אז מי מנהל פה את הבאסטה?

בגלל הצורך להתגבר על אותם הירקות הלא מרוצים והכועסים - המצטופפים בתחתית הערימה ובאמצעיתה, אך לא בראשה - נעזר בעל הבאסטה ביועצים המומחים להרגעת ירקות תוך הגנה על מנהל הבאסטה עצמה, שמא ניהולו יימאס על ירקות מסוגים שונים ואלה ידרשו להחליף בה את הבוס, בבוס חדש. כך קרה שהיועצים של בעל הבית הלכו והתרבו אבל שקט מהם, לא נוצר. החלו ויכוחים ביניהם בעיקר על מעמדם בעיני הבוס. לפעמים נראה שכלל לא בטוח שהם באמת דאגו לירקות שבבאסטה, לבעל הבית או לאשתו שאהבה להתערב בניהול. בעצם, הם נאלצו לדאוג לא מעט לישבנם שלהם שמא ימצא עצמו מתיישב מחוץ למעגל החמים של בעל הבית.

אבל בעל הבית לא ראה מהם נחת. בזה אחר זה ולעיתים קרובות מידי, התפטרו יועצי הבוס בגלל מתיחויות ביניהם - ככל שהרגישו שאין להם גב ממנו. בגלל מתיחויות רבות ביניהם העבודה לא דפקה והירקות הלא טריים זעמו כל הזמן. תחלופת היועצים של הבוס הכפה לבדיחה בשוק כולו. כולם ידעו שכל פעם יש יותר יועצים. כל פעם יש כנראה יותר עצות. אבל אף פעם הירקות שבתחתית הערמה לא השתפרו, וריקבונם הלך והתגבר. לא רק זה, אלא שגם כמות הירקות הנרקבים, הלך וגדל.

פעם אחת, הרגישו חלק מן היועצים שהאחראי הישיר עליהם, זה שעומד בינם לבין הבוס הגדול, עשה מעשים אסורים. מה הם עשו? הם התלוננו אצל המבקר של השוק, בתקווה שזה יעשה סדר וימנע התנהגויות לא הולמות בבאסטה עליה הם צריכים להגן. אבל מה הם לא לקחו בחשבון? שבעל הבית יכעס על זה. ולמה? כי אותו לא עניין מה עשה האחראי על היועצים שהוא חבר טוב שלו ושל אשתו - אפילו שהמבקר חשב שהוא באמת סרח ובגלל זה נאלץ האחראי להתפטר בכלל מהבאסטה ולהתחייב שלא לעבוד בשוק יותר אף פעם. הוא נפגע מזה ששלושת היועצים הלשינו ובעקיפין לכלכו עליו. כי אותו לא מעניין טיב הירקות בבאסטה ואיך אלה מרגישים, שם בתחתית הערמה ההולכת ונרקבת. אותו מעניין יותר להישאר בעל הבאסטה לעוד כמה שנים. אז מה החוצפנים האלה באים ומלשינים, אפילו שבצדק? למה בכלל הם היו צריכים להיכנס לבעיות הפנימיות של הניהול? מי בכלל שם אותם למפקחים על התנהגותם של אחרים? מי בכלל נתן להם אישור לעשות סדר בבלגאן איתו כולם כבר רגילים לחיות? ובמחשבה מעמיקה יותר - מי בכלל מנהל פה את הבאסטה?