שיפוץ דירה מדהים במערב ראשון

מערב ראשון לציון הוא אזור אטרקטיבי למגורי משפחות. גם המשפחה הזאת, שגרה כבר שנים באזור, חיפשה להעתיק את מקום מגוריה לבית חדש בשכונה, כזה שיתאפיין ביותר חלל פתוח ושטוף אור ולכן רכשה בית צמוד קרקע בן 140 מ"ר ושלוש קומות.

אחת הדרישות המהותיות של הדיירים ממעצב הפנים יוסי שאול הייתה להעניק לחלל הפוטנציאלי ממד דומיננטי של מרחב. קומת הקרקע בבית הכילה לפני השיפוץ כמה אלמנטים שיצרו את ההיפך; תחושת מחנק, החל מהתאורה החלשה, דרך הריהוט הכבד ועד ריבוי הקירות, ולכן הוחלט שקומת הקרקע תשופץ באופן מקיף, כולל הריסות פנים להרחבת החלל ובסופו של דבר, כלל לא תשמש כקומת מגורים.

 

מבואת הכניסה:

אחד המקומות היותר מרשימים בבית הוא מבואת הכניסה, מכיוון שהיא משמשת נקודת תצפית מעולה לסריקת החלל הפתוח. כבר כאן ישנו קו מבט לכל חלקי הקומה עד לגינה שנשקפת מקירות הזכוכית. מבואת הכניסה נתחמת בשני צירים: אחד הוא ציר התקרה, שמוביל את מיזוג האוויר ונמתח בקו ארוך עד לסוף המטבח והשני הוא ציר בצורת האות ריש שמוביל למדרגות וחוזק בצבע אפור זית ותאורה היקפית. ההבחנה בין שני הצירים נועדה להבדיל את חלל הכניסה מחלל הבית, אבל עדיין לחבר אותו לקו העיצובי של הבית באמצעות מוטיבים חוזרים של צבעים ותאורה, בייחוד תאורה צהובה שתורמת לתחושת החמימות ויוצרת עומק.

 

הסלון:

בזמן השיפוץ והריסת הקירות התגלה בבית צינור מי גשם שהיה תחום במבנה ללא כל אפשרות להזיזו. הצינור התקוע הוליד את הצורך בחשיבה עיצובית שתנצל את החיסרון ותהפוך אותו לפרט עיצובי אינטגרלי בתוך החלל וכך הוא הפך לציר המרכזי שסביבו תוכנן החלל ויצר קיר בטון שעליו הולבשה הטלוויזיה. הקיר שנוצר בנוי בצורה של מדרגות ובניגוד לטרנד העכשווי, בו הטלוויזיה שקועה בתוך הקיר, כאן הטלוויזיה דווקא נתלית על הקיר ומשמשת כשכבה נוספת ואחרונה ויוצרת תחושת ריחוף. 

הספה הלבנה בסלון נבחרה כדי להמשיך את הקו המינמלסטי, המופשט והמרחף של עיצוב הבית ואת התמונה התלויה בסלון ציירה בעלת הבית אחרי שהבית כבר קיבל את צורתו החדשה.

 

 

 

המטבח:

במסגרת השיפוץ נפתח המטבח הסגור, שהיה תחום בקירות, והתחבר עם שאר חלל הבית כשהקיר שמפריד בין פינת האוכל למטבח לא ניתן היה להריסה, ולכן הוחלט שלא להשאיר קיר חשוף אלא לנצל אותו לטובת ארונות שישרתו את המטבח ויתמזגו עם הפורמייקה הלבנה. גם צינורת האיוורור שנחשפו בקיר הוסתרו באמצעות גופי תאורה דקורטיביים במראה כללי המתכתב עם אותו עמוד בטון שנוסף בסלון.

הדיירים ביקשו וקיבלו גם אי מלבני שהורכב ממבנה שיש ודלפק עץ. השיש האפור מחזק את דלפק עץ האלון שהדופן שלו יורד עד לרצפה כך שהסועדים בפינת האוכל נהנים ממראה של עץ עשיר וטבעי. הכיסאות שהתאמו לדלפק עשויים ניקל וריפוד בגוון מוקה-אגוז ולא סתם נבחרה כאן תאורה שונה מהקו העיצובי ששוברת את המראה המינמליסטי והפשוט ומורכבת משלושה גופי תאורה אליפטיים ממתכת המעניקים חמימות משפחתית.

 

 

 פינת האוכל:

האלמנט הבולט בעיצוב פינת האוכל הוא הניצול המרבי של התאורה הטבעית בבית. באמצעות ויטרינות זכוכית אחידה, מתערבב החוץ עם הפנים ומחזק את תחושת המרחב כאן, כאשר תחושת העומק נוצרת דווקא באמצעות תקרת שני מפלסים שנראית כאילו היא צפה ופס של אור צהוב שיוצר תלת ממדיות ומחבר את האזור למוטיב העיצובי של השימוש בתאורה חמה. 

כך, על ידי שימוש נכון בצבעים ובתאורה, מצליח להתיישב הדיסוננס שבין סגנון עיצוב מנימלסטי לבין הרצון להעניק לבית תחושת עושר. זוהי ההוכחה לכך שפתרונות עיצוביים נולדים כתוצאה ממגבלות ושפשוט לא כדאי להסס מלשפץ, להרוס ולשבור, כשמחשבה נכונה יכולה להפוך כל בלגן לאלמנט עיצובי מרשים.

קרדיט: ענת קוסובסקי, בניין ודיור

(צילום: שי אפשטיין)