מדוע מסרב קצב ללבוש בגדי אסיר?

תופעה מעניינת אצל אדם משונה. מי שהיה האזרח מספר אחד והפך - בשל התנהלותו הנפשעת כקביעת בית המשפט - לאסיר מספר אחד, מסרב ללבוש את מדי האסיר הכתומים הנהוגים בתוככי הכלא. וכל כך למה? האם מפאת הבושה להיראות כשאר האסירים הכלואים? האם מפאת חוסר ההשלמה עם החלטת בית המשפט בגזר דינו? האם מפאת "זכויותיו" כנשיא לשעבר? האם מפאת הפגיעה הקשה בכבודו? ואולי, מפאת כל הסיבות גם יחד?

כך או אחרת, עם הבגדים הכתומים ובלעדיהם, הכתם שעל מצחו לא יימחק כל כך מהר מן התודעה הישראלית, הרואה במעשיו של נשיאה לשעבר, מעשים מבישים. ואם בענייני כבוד עסקינן, הרי שהיה עליו לחשוב על העניין בטרם ביצע את זממו. אז מה העניין עכשיו לשלוח חבר לתא לקנות עבורו פריטים מן הקנטינה או לסבך את הנהלת כלא מעשיהו בהחלטה הבלתי שוויונית של וויתור לפושע מורשע על נהלי הכלא תוך הפליית יתר האסירים לעומתו?

על פי הדיווחים, שירות בתי הסוהר הגיעו עימו להסכמה המאפשרת למשה קצב ללבוש מעיל אסירים בעת קבלת ביקורי משפחה ולא את מדי האסירים הכתומים. אז – מה ההבדל? מדוע המעיל החום של אסירי בתי הסוהר נתפס בעיניו כפחות מעליב את אישיותו מן המדים הכתומים שלובשים יתר האסירים השפוטים? ובכלל – מדוע שירות בתי הסוהר נענה לבקשתו הלא שגרתית להיות שונה מיתר האסירים עימם הוא חולק את תקופת מאסרו?

הוויתור למי שכיהן כנשיא המדינה והורשע במעשים המחייבים את כליאתו לתקופה ממושכת,אינו רציונאלי. הוא יוצר אסירים משני סוגים, שלא בצדק. תמורת סירובו של האסיר לקבל על עצמו את הנהלים של בית הכלא, אמור היה להיענש ולא ליהנות בדרכים ישירות ועקיפות. מה יקרה עכשיו אם אסירים אחרים ידרשו, ובצדק, הקלות כפי שקצב קיבל? כיצד בג"ץ יוכל להתמודד עם הבעיה? ולמה בכלל להתחשב עם מי שלא התחשב עם קורבנותיו ואף בגד בתפקידו הרם בעת שהאשים כמעט את כל מוסדות המדינה, מעל כל במה אפשרית, ובייש בהתנהלותו את מדינת ישראל בעיני כל העולם?

מחר עוד ידרוש האסיר קצב לעצב עבורו מעיל חדש, בעל צבעים התואמים יותר את טעמו ואולי גם להחליף את הריצוף בתאו, לגרניט פורצלן חדיש או לשיש איטלקי מבריק. האם גם לדרישות אלה ייענה שירות בתי הסוהר, על מנת לרצות את הנשיא לשעבר ואת האסיר המיוחד הנוכחי?