משרד הפנים יפעל לבניית דירות קטנות בראשון לציון

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ אמנון כהן (ש"ס), אישרה אתמול הרחבה של סעיף 147 ב' לחוק התכנון והבנייה, המאפשר לוועדות המחוזיות שבסמכות משרד הפנים לעקוף את סמכותה של הוועדה מקומית כדי לקדם בנייה דירות קטנות בפרויקטים למגורים. בדיון הוגדר כי דירה קטנה היא דירה ששטחה 30-80 מ"ר.

בוועדת הפנים והגנת הסביבה הסבירו כי המהלך נועד לעקוף את ראשי הערים המסרבים לקדם בנייה של דירות קטנות, מתוך העדפה של דירות גדולות ופרויקטים יוקרתיים המושכים לעיר אוכלוסייה חזקה.

לפני כמה חודשים הוכנס תיקון הוראת שעה בסעיף חוק התכנון והבנייה, שאיפשר לוועדה המחוזית לשקול תוספת של דירות קטנות. בפועל, לא כל הוועדות יישמו את התקנה, בין השאר מכיוון שהביצוע היה תלוי גם בהחלטת ראשי העיריות. בהמשך פירסם שר הפנים חוזר מנכ"ל לרשויות המקומיות, שבו נקבע כי על תוכניות בניין עיר חדשות למגורים לכלול דירות קטנות, בשטח של עד 75 מ"ר, בשיעור של 20% מסך הדירות. עוד נקבע בחוזר כי במקומות שבהם שיעור הדירות הקטנות נמוך מ-30% מכלל הדירות החדשות, יש להגדיל את משקלן בתוכניות החדשות.

דירות קטנות הן זן נכחד

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והתאחדות הקבלנים בחמש השנים האחרונות, נראית מגמה ברורה של העדפת דירות גדולות על פני הקטנות. יש לציין כי לא רק ראשי הערים תומכים בבניית דירות גדולות בנות 5 ו-6 חדרים, כי אם גם הקבלנים והזוגות הצעירים, שעל פי רוב מעדיפים לקנות דירה שתתאים להם לתקופת זמן ממושכת מתוך מחשבה על התרחבות המשפחה.

מהנתונים עולה בבירור כי הדירות הקטנות הולכות ונעלמות מהשוק, ואת מקומן תופסות דירות של 4 ו-5 חדרים, ובשנים האחרונות גם דירות בנות 6 חדרים. ב-1975 היו בישראל 25,580 התחלות בנייה של דירות קטנות, ומאז צנח המספר ב-95%, ל-1,107 בלבד ב-2009. לעומת זאת, בדירות 6 חדרים ויותר חלה מגמה הפוכה: ב-1975 היו רק 1,820 התחלות בנייה של דירות בגודל זה והמספר גדל ביותר מ-420%, ל-9,503 בשנת 2009. תל אביב יוצאת דופן בעניין זה, כאשר נרשמה בה בנייה נרחבת יחסית של דירות קטנות: 22% מהדירות (כ-1,650) שנבנו בחמש השנים האחרונות בעיר הן בנות 3 חדרים ו-41% (3,100) בנות 4 חדרים.

שתי ערים נוספות בולטות ברשימה הן ראשון לציון ונס ציונה. בראשון לציון 46% מהדירות החדשות הן בנות 5 חדרים ובנס ציונה 49% מהדירות נבנו בגודל זה.

לדברי פרופ רחל אלתרמן, יועצת לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ברפורמה לחוק התכנון והבנייה, "השינויים שנעשו בשנה האחרונה לא יושמו, בין היתר בשל חילוקי דעות בין ראשי ערים וראשי ועדות מחוזיות, על קידום פרויקטים של דירות קטנות ועל ההגדרה מהי דירה קטנה.

"הוראת השעה שנוספה היא משמעותית ומרחיקת לכת. בעוד שבעבר הסמכות להעניק הקלות היתה רק בידי הרשויות המקומיות, מעתה לוועדה המקומית יש זכות להפקיע סמכות זו. אף שהרפורמה לחוק התכנון והבנייה נועדה בהגדרתה להגדיל את סמכויות הוועדות המקומיות, במקרה הזה המהלך מוצדק לדעתי. הקמת פרויקטים שבהם יש רק דירות גדולות זה אחד הכלים המובהקים להדרת אוכלוסיות חלשות. לשלטון המרכזי יש מקום להתערב ולהפקיע סמכויות בסוגיות חברתיות, כאשר אלה אינן מיושמות על ידי השלטון המקומי".