קניון הזהב שודרג לפלטינה
מנהל האתר
16.11.11 / 23:48
הקניון הגדול במדינה התחדש בגרסה לבנה, מאופקת ואפילו פורצת דרך.האדריכל שאחראי לקניון רמת אביב הטמיע את התובנות בצד השני של האיילון. סנובים, תקפצו לראשון.
בכניסה לאגף החדש בקניון הזהב מקבלת את פני הבאים דיילת צעירה, בחצאית מיני המתנופפת בכל תנועה קלה. החצאית הלבנה שלה תואמת את מהפך הצבע הלבן ומתיחת הפנים שעוברת על הקניון – פעם זהב, עכשיו פלטינה. את צבעי הזהב, הטורקיז והוורוד המיושנים שהיו מזוהים עם הקניון הלא-אופנתי והכן-מצליח של ראשון לציון, מחליף מראה שקט ומעודכן. הקניון הכי גדול בישראל עבר מהפך ממקום מיושן של טלאי על טלאי, עם חנויות קטנות, צפופות חסרות זוהר, למוקד המאכלס מותגים בינלאומיים ומתיימר לתפקד כקניון יוקרה מוביל עם רוח צעירה ונחשקת, כאילו היה תחרות לקניון רמת אביב. ואולי לא כאילו: מדובר באותו משרד אדריכלים.
זה קורה 18 שנה אחרי שהמקום פתח את שעריו לראשונה, על חולות הזהב של מערב ראשון לציון, והפך לא רק לקניון אלא לדימוי של ראשון לציון ותושביה – לטוב ולרע. האגף החדש, בתכנון האדריכל יוסי סיוון ממשרד "יסקי-מור-סיוון" (אדריכלים אחראים: גבי גל, יוסי ארוך ואודליה ורד), הוא השלב הרביעי במבנה, שהוגדל בשלבים בהתאם להצלחה ולביקוש לשטחי מסחר שנרשמה בו לאורך השנים.
העיצוב והאדריכלות של קיקה החדשה - שווה?
אפשר להעיף מבט ימינה ושמאלה, ולהתרשם מהפרויקטים החדשים הסמוכים ל"עיר הקניונים", כדי להבין לאן הרוח נושבת: הסינמה סיטי נפתח לפני שנה; מתחם העיצוב ONE נחנך בחודש שעבר; בשנה הבאה יצטרפו מתחמי הקולנוע "יס פלאנט" ו"עיר הסרטים" (גם הוא ביוזמת האחים גינדי ובתכנונו של אותו משרד אדריכלים); גם איקאה לא רחוקה מכאן, שלא לדבר על הסופר-לנד המיושן. כך הופכת ראשון לציון לזירה משמעותית במטרופולין, מעיר היין לעיר הסרטים והפנטזיה, ומה שהיה נחשב עד לפני שנים ספורות כאזור דלוח ומשני מצליח לנגוס במעמדה של תל אביב כמוקד הבידור, הצריכה והפנאי של גוש דן.
המשפחה מאבו גוש מעבירה כאן יום שלם
סימה ושרית, אם ובת שהגיעו לכאן מבת ים, מבקרות בקניון אחת לשבוע כדי לערוך קניות ולחדש את המלתחה. ברחובות הראשיים של בת ים הן לא מוצאות את החוויה שהן מחפשות, וקניון בת ים "כבר לא מעניין יותר". כאן הן מציינות לשבח את הניקיון, החניה הנוחה, הגודל, וחווית הקנייה הנעימה. ג'באר הגיע מאבו גוש עם אשתו העוטה כיסוי ראש ושני ילדיהם הקטנים, כדי להעביר יום של כיף בחג הקורבן. הם נוהגים לבלות כאן לפחות אחת לחודש, יום שלם "מ-11 בבוקר ועד שש-שבע בערב. באים לקנות בגדים, ג'ינסים לנו ולילדים, אוכלים ארוחה והילדים אוכלים גם גלידה, מסתובבים ובערב חוזרים".
האדריכל יוסי סיוון, שותף בכיר במשרד יסקי-מור-סיון ומחלוצי מתכנני הקניונים בישראל, מציין כי זהו הקניון הראשון בארץ עם ארבע קומות מסחר. "הקניונים הראשונים היו בני קומה אחת", הוא מזכיר, "חוץ מדיזנגוף סנטר שהיה חיה מוזרה ותוכנן כנגד כל הכללים. במזרח הרחוק אנחנו מכירים קניונים של שש ושבע קומות, בגלל המסות של האנשים ומחירי הקרקע. אנשים בדרך כלל לא אוהבים לעלות למעלה, אבל אנחנו מאמינים בזה כי אנחנו רואים את כמות האנשים שמגיעים לפה".
שלוש הקומות הראשונות מאוכלסות כמעט לחלוטין במותגים שאפשר למצוא גם בעיר הגדולה יותר, ובקומה הרביעית שתיפתח בהמשך השנה אמורה להתמקם "שדרת מעצבים", חנות העוגן של המשביר וכמובן אזור של מזון מהיר. בנוסף לסניפי רשתות אופנה כמו זארה, קאסטרו, טומי הילפיגר, טופ שופ, TNT ו-FOX, ייפתחו כאן בקרוב גם סניפים של אמריקן איגל ואברקומבי. בתחום המזון יירשם לדברי המנכ''ל חידוש אופנתי: השף שגב משה יפתח פה מסעדה גדולה תחת שמו.
הקניון במספרים:
• חנויות תחת קורת גג אחת: 400
• מקומות חניה חדשים: 1200
• שטחי האגף החדש: 70,000 מ"ר
• שטח הקניון: 108,000 מ"ר
• עלות הקמת האגף החדש: 600 מיליון שקלים
• המסעדה הגדולה: שגב אקספרס - 600 מ"ר
• חנות הענק: המשביר - 2,500 מ"ר
התכנון ועיצוב הפנים
האגף החדש נמתח לאורך כ-200 מטר ומתאפיין כקניון חד-שדרתי, הבנוי על פי המודל הקלאסי שמדמה רחוב עם עוגנים בקצותיו. בשונה מרוב הקניונים בישראל (לא דיזנגוף סנטר), שמתאפיינים בסימטריה שאינה מעדיפה צד אחד על חשבון השני, כאן הוחלט על א-סימטריה במטרה לעורר עושר צורני. לכן צד אחד באגף החדש מדורג וקוויו מעוגלים, והצד השני ישר ומתאפיין בעמודים כשבחלקו העליון נפער חלון סרט לאורך כל האגף, המחדיר אור-יום. החלל המרכזי מתרחב ומטפס לגובה ככל שמתקדמים בו, ויוצר תחושה של תנועה. כך אמורים המבקרים להתפתות פנימה, אל עומק האגף והחנויות (והקופות הרושמות).
כאמור, הצבע הלבן שולט בעיצוב הפנים של החללים הציבוריים. "זהו צבע נצחי, הוא תמיד קלאסי, יוצר אווירה מרגיעה, יודע לקבל כל צבע ומבליט את האנשים שהולכים עליו", מסביר האדריכל סיוון. "כל צבע אחר היה נמאס אחרי תקופה מסוימת, ואנחנו בונים על ביקורים חוזרים".
כבר ב-1985, כשנפתח בשולי רמת גן קניון איילון, הקניון הראשון בישראל, צפו חוקרים כי הקניון ישפיע משמעותית על דפוסי הצריכה המסורתיים וישנה באופן מהותי את מרחב הפעילות והזמן. ההשערה התאמתה במהרה, עם הקמתם של קניונים בכל עיר בישראל – יש כמעט 100 כאלה. מסמך שהוכן למשרד התעשייה והמסחר מראה, כי 77% מהישראלים מעדיפים את הקניון על פני הרחוב המסחרי או השוק. את קניון הזהב במתכונתו המקורית תיכננו האדריכלים גידי גולומב ואהרן בר-טור בתחילת שנות ה-90, על מגרש ששטחו 5 דונם. "למדתי אדריכלות בפירנצה. שם יש שני רחובות מסחריים מקבילים וביניהם מעברים וכיכרות, וזכרתי שהיה מאד נעים ללכת שם", נזכר גולומב במקורות ההשראה. "אמרתי לעצמי שאם זה טוב לפירנצה, למה שזה לא יהיה טוב גם לראשון לציון?"
ואכן, האגף הראשון תוכנן כשני רחובות רחבים במיוחד עם סקיילייט ברוחב 8 מטרים ובאורך 90 מטרים, כשמעברים מחברים ביניהם. כותרות העמודים הניצבים לצד החנויות, ומהווים מרכיב קונסטרוקטיבי, נצבעו בזהב והעניקו למקדש הצריכה את שמו, המתנוסס באור נאון (מוזהב) לנגד עיניהם של הנהגים שבדיוק הגיעו לרחבת החניון הענקית. באותיות ענק מתנוסס גם שמם של בעלי הקניון – האחים משה ויגאל גינדי - המסמלים את התפתחותה של ראשון לציון: עיר המודל של כל הפרברים במדינה.
בהמשך תיכננו גולומב וברטור גם את האגף השני בקניון, שנבנה על חמישה דונם נוספים, והורכב משדרות נמוכות ("שדרת הנעליים" עם 35 חנויות נעליים ברצף, ו"שדרת הילדים והתינוקות" שמיועדת לדור העתיד של אוהבי הקניונים). על שני שלביו הראשונים של הקניון כתב היסטוריון האדריכלות אבא אלחנני, כי מהתבוננות "בעיצובו "העשיר" (של הקניון, מ"י) יקשה עלינו לשפוט אם הוא מעיקרו מרכז קניות או מועדון משחקים".
ההרחבה האחרונה לעת עתה, שעליה הוחל לעבוד ב-2004, הופקדה בידיו של יוסי סיוון וצוותו, שתיכננו כמה קניונים מרכזיים (קניון הנגב בבאר שבע, השרון בנתניה, מלחה בירושלים, חולון, חיפה וקרית אונו) ובונים גם ברומניה, בבולגריה וברוסיה. החוקים הבלתי כתובים של תכנון קניונים קובעים, כי יש להשאיר את החזיתות אטומות. הפעם פרצו אותן עם מסעדות ובתי קפה הפונים החוצה, וכוללים אפילו מרפסת פתוחה במפלס הרחוב. "רצינו שתהיה אינטראקציה בין החוץ לפנים גם בשעות שבהן הקניון סגור, כך שזה יהיה מקום מפגש בלילה", מעיד סיון, ומדובר בשינוי משמעותי בתפקידו של הקניון בעיר.
מיתון? כאן לא שמעו עליו
בזמן שמדורי הכלכלה מדווחים על מיתון חדש ופיטורים, קניון הזהב שוקק חיים בשעת בוקר של אמצע השבוע. במגרשי החניה המלאים קשה למצוא מקום פנוי ושולחנות בתי הקפה הומים אדם, ולא רק פנסיונרים ועקרות בית אלא גם פגישות עבודה ובני זוג שמבלים ביחד. סיוון טוען ש"אנשים באים להיפגש בקניון גם בלי לקנות", ומנכ"ל הקניון, יעקב לוסטיג, אינו מסתיר את שביעות רצונו: "את קניון הזהב לא ניתן להספיק ביום אחד, והכל נראה קטן על ידו. קהל הבית שלנו מגיע בעיקר מאזור השפלה, שזה קהל של מיליון וחצי אנשים, אבל אנחנו גם פונים לקהל מרוחק יותר כמו קרית אונו וסביון".
מה התחושה שביקשת ליצור?
"אתה משדר חו"ל. הלקוח נכנס והוא אומר מיד 'וואוו!'"
הוא מדגיש, כי מראה הטלאים המפורסם ישתנה מהיסוד, משום שכבר החלו עבודות תכנון לשיפוץ האגפים הישנים ולהתאמתם לאגף החדש. סיוון מציין, אגב, כי הופתע לגלות שהאגף החדש אינו מקטין את מספר המבקרים באגפים הישנים. "אולי כי אנשים רגילים אליהם", הוא מנסה למצוא הסבר.
יש לקחים מקניון רמת אביב שמוטמעים כאן?
"קניון רמת אביב, למרות כל השנים, עדיין רלוונטי. בין השאר בגלל השקט וההתמצאות הקלה. מפני שהוא בתוך שכונת מגורים, יש בו גם טיפול נוף והקניון לא מפנה את הגב אל השכונה. כאן אין אמנם אינטנסיביות פיתוח כמו ברמת אביב, אך יש קשר עם החוץ שלא היה קודם לכן. בקניונים המסורתיים לא היו עושים את זה. דוד עזריאלי, שהיה הלקוח הראשון שלי בקניונים, היה אומר 'החוץ והחזיתות לא מעניינים אותי כי אני לא רוצה שאנשים יישארו בחוץ - שייראה כמו מחסן, כי אנשים צריכים להיכנס ישר פנימה'".
המשרד שלכם מתמחה במגדלי יוקרה ובקניונים, שפוגעים קשות בחיים העירוניים. איך אתה חי עם זה?
"לגבי הקניונים אני לא מקבל את התיזה הזו, ואפשר לראות שהמצב מתאזן: בכל מקום שבו בנינו קניון, למשל בנתניה או ברמת אביב, ההתנגדויות מצד התושבים היו אדירות. בכל המקומות האלה ביקרתי אחר כך, והשכנים חזרו ובירכו אותנו. ערכי הדירות עלו, וזו אינדיקציה שעלתה איכות החיים".
אתה לא רואה שהקניונים מחלישים משמעותית את הרחובות המסחריים בעיר?
"יש תחרות בין המסחר בעיר לבין המסחר שיוצא מהעיר, אך במשך הזמן נוצר איזון והחנויות בתוך העיר מתחדשות. זה עניין של זמן. זו תחרות. יש המון סוגי עסקים שלא יכולים לעמוד בעיר: חנויות גדולות עם נפחים גדולים. מחירי הקרקע גדולים ובאופן טבעי הם יוצאים החוצה, ואז אתה לא יכול למנוע גם מחנויות אחרות לצאת. יש בעיות חניה וצפיפות. אלה החיים, ובחיים יש פגיעות שחלקן זמניות ומשתנות, ועם הזמן זה יתאזן".
אבל הוא עצמו לא כזה, ואותו לא תמצאו מבלה בקניון. את שעות הפנאי שלו מעדיף סיוון לבלות במקומות אחרים. "כשאני צריך לקנות משהו אני יודע שיש בקניון וקונה, אבל ללכת לבלות - אני הולך למקומות שנמצאים ברחוב. אני נוסע לשפת הים, לדרום תל אביב, למקומות עם אנשים. שם יש בפירוש ערכים שאין בקניונים".
הסודות של קניון עכשווי מוצלח לפי יוסי סיוון
1. לעודד אנשים להסתובב.
2. הסביבה תהיה מקום קריא עם מבטים ארוכים ומושכים.
3. לא ליצור מקומות מתים ודרכים ללא מוצא.
4. חומרי גמר נעימים וטבעיים.
5. תאורה טבעית. במקביל לשימוש בתאורה פונקציונלית, לעשות שימוש גם בתאורה דקורטיבית שלא תתחרה בחלונות הראווה (הוויטרינות). בעבר נהגו לחשוב שרק הוויטרינות צריכות להיות מוארות, ולכן הקניונים היו מוארים באור חלש ולא היו יוצרים סקיילייטים (קניון איילון למשל). כשהקניונים התחילו להתחרות עם חנויות ברחובות ואנשים לא הרגישו בנוח במקומות האלה, נוספו החלונות וכיפות הזכוכית.
6. שינויים בהרגלי הצריכה: יחד עם חיסול בתי הקולנוע בקניונים, גם המזון המהיר מצטמצם.
זה קורה 18 שנה אחרי שהמקום פתח את שעריו לראשונה, על חולות הזהב של מערב ראשון לציון, והפך לא רק לקניון אלא לדימוי של ראשון לציון ותושביה – לטוב ולרע. האגף החדש, בתכנון האדריכל יוסי סיוון ממשרד "יסקי-מור-סיוון" (אדריכלים אחראים: גבי גל, יוסי ארוך ואודליה ורד), הוא השלב הרביעי במבנה, שהוגדל בשלבים בהתאם להצלחה ולביקוש לשטחי מסחר שנרשמה בו לאורך השנים.
העיצוב והאדריכלות של קיקה החדשה - שווה?
אפשר להעיף מבט ימינה ושמאלה, ולהתרשם מהפרויקטים החדשים הסמוכים ל"עיר הקניונים", כדי להבין לאן הרוח נושבת: הסינמה סיטי נפתח לפני שנה; מתחם העיצוב ONE נחנך בחודש שעבר; בשנה הבאה יצטרפו מתחמי הקולנוע "יס פלאנט" ו"עיר הסרטים" (גם הוא ביוזמת האחים גינדי ובתכנונו של אותו משרד אדריכלים); גם איקאה לא רחוקה מכאן, שלא לדבר על הסופר-לנד המיושן. כך הופכת ראשון לציון לזירה משמעותית במטרופולין, מעיר היין לעיר הסרטים והפנטזיה, ומה שהיה נחשב עד לפני שנים ספורות כאזור דלוח ומשני מצליח לנגוס במעמדה של תל אביב כמוקד הבידור, הצריכה והפנאי של גוש דן.
המשפחה מאבו גוש מעבירה כאן יום שלם
סימה ושרית, אם ובת שהגיעו לכאן מבת ים, מבקרות בקניון אחת לשבוע כדי לערוך קניות ולחדש את המלתחה. ברחובות הראשיים של בת ים הן לא מוצאות את החוויה שהן מחפשות, וקניון בת ים "כבר לא מעניין יותר". כאן הן מציינות לשבח את הניקיון, החניה הנוחה, הגודל, וחווית הקנייה הנעימה. ג'באר הגיע מאבו גוש עם אשתו העוטה כיסוי ראש ושני ילדיהם הקטנים, כדי להעביר יום של כיף בחג הקורבן. הם נוהגים לבלות כאן לפחות אחת לחודש, יום שלם "מ-11 בבוקר ועד שש-שבע בערב. באים לקנות בגדים, ג'ינסים לנו ולילדים, אוכלים ארוחה והילדים אוכלים גם גלידה, מסתובבים ובערב חוזרים".
האדריכל יוסי סיוון, שותף בכיר במשרד יסקי-מור-סיון ומחלוצי מתכנני הקניונים בישראל, מציין כי זהו הקניון הראשון בארץ עם ארבע קומות מסחר. "הקניונים הראשונים היו בני קומה אחת", הוא מזכיר, "חוץ מדיזנגוף סנטר שהיה חיה מוזרה ותוכנן כנגד כל הכללים. במזרח הרחוק אנחנו מכירים קניונים של שש ושבע קומות, בגלל המסות של האנשים ומחירי הקרקע. אנשים בדרך כלל לא אוהבים לעלות למעלה, אבל אנחנו מאמינים בזה כי אנחנו רואים את כמות האנשים שמגיעים לפה".
שלוש הקומות הראשונות מאוכלסות כמעט לחלוטין במותגים שאפשר למצוא גם בעיר הגדולה יותר, ובקומה הרביעית שתיפתח בהמשך השנה אמורה להתמקם "שדרת מעצבים", חנות העוגן של המשביר וכמובן אזור של מזון מהיר. בנוסף לסניפי רשתות אופנה כמו זארה, קאסטרו, טומי הילפיגר, טופ שופ, TNT ו-FOX, ייפתחו כאן בקרוב גם סניפים של אמריקן איגל ואברקומבי. בתחום המזון יירשם לדברי המנכ''ל חידוש אופנתי: השף שגב משה יפתח פה מסעדה גדולה תחת שמו.
הקניון במספרים:
• חנויות תחת קורת גג אחת: 400
• מקומות חניה חדשים: 1200
• שטחי האגף החדש: 70,000 מ"ר
• שטח הקניון: 108,000 מ"ר
• עלות הקמת האגף החדש: 600 מיליון שקלים
• המסעדה הגדולה: שגב אקספרס - 600 מ"ר
• חנות הענק: המשביר - 2,500 מ"ר
התכנון ועיצוב הפנים
האגף החדש נמתח לאורך כ-200 מטר ומתאפיין כקניון חד-שדרתי, הבנוי על פי המודל הקלאסי שמדמה רחוב עם עוגנים בקצותיו. בשונה מרוב הקניונים בישראל (לא דיזנגוף סנטר), שמתאפיינים בסימטריה שאינה מעדיפה צד אחד על חשבון השני, כאן הוחלט על א-סימטריה במטרה לעורר עושר צורני. לכן צד אחד באגף החדש מדורג וקוויו מעוגלים, והצד השני ישר ומתאפיין בעמודים כשבחלקו העליון נפער חלון סרט לאורך כל האגף, המחדיר אור-יום. החלל המרכזי מתרחב ומטפס לגובה ככל שמתקדמים בו, ויוצר תחושה של תנועה. כך אמורים המבקרים להתפתות פנימה, אל עומק האגף והחנויות (והקופות הרושמות).
כאמור, הצבע הלבן שולט בעיצוב הפנים של החללים הציבוריים. "זהו צבע נצחי, הוא תמיד קלאסי, יוצר אווירה מרגיעה, יודע לקבל כל צבע ומבליט את האנשים שהולכים עליו", מסביר האדריכל סיוון. "כל צבע אחר היה נמאס אחרי תקופה מסוימת, ואנחנו בונים על ביקורים חוזרים".
כבר ב-1985, כשנפתח בשולי רמת גן קניון איילון, הקניון הראשון בישראל, צפו חוקרים כי הקניון ישפיע משמעותית על דפוסי הצריכה המסורתיים וישנה באופן מהותי את מרחב הפעילות והזמן. ההשערה התאמתה במהרה, עם הקמתם של קניונים בכל עיר בישראל – יש כמעט 100 כאלה. מסמך שהוכן למשרד התעשייה והמסחר מראה, כי 77% מהישראלים מעדיפים את הקניון על פני הרחוב המסחרי או השוק. את קניון הזהב במתכונתו המקורית תיכננו האדריכלים גידי גולומב ואהרן בר-טור בתחילת שנות ה-90, על מגרש ששטחו 5 דונם. "למדתי אדריכלות בפירנצה. שם יש שני רחובות מסחריים מקבילים וביניהם מעברים וכיכרות, וזכרתי שהיה מאד נעים ללכת שם", נזכר גולומב במקורות ההשראה. "אמרתי לעצמי שאם זה טוב לפירנצה, למה שזה לא יהיה טוב גם לראשון לציון?"
ואכן, האגף הראשון תוכנן כשני רחובות רחבים במיוחד עם סקיילייט ברוחב 8 מטרים ובאורך 90 מטרים, כשמעברים מחברים ביניהם. כותרות העמודים הניצבים לצד החנויות, ומהווים מרכיב קונסטרוקטיבי, נצבעו בזהב והעניקו למקדש הצריכה את שמו, המתנוסס באור נאון (מוזהב) לנגד עיניהם של הנהגים שבדיוק הגיעו לרחבת החניון הענקית. באותיות ענק מתנוסס גם שמם של בעלי הקניון – האחים משה ויגאל גינדי - המסמלים את התפתחותה של ראשון לציון: עיר המודל של כל הפרברים במדינה.
בהמשך תיכננו גולומב וברטור גם את האגף השני בקניון, שנבנה על חמישה דונם נוספים, והורכב משדרות נמוכות ("שדרת הנעליים" עם 35 חנויות נעליים ברצף, ו"שדרת הילדים והתינוקות" שמיועדת לדור העתיד של אוהבי הקניונים). על שני שלביו הראשונים של הקניון כתב היסטוריון האדריכלות אבא אלחנני, כי מהתבוננות "בעיצובו "העשיר" (של הקניון, מ"י) יקשה עלינו לשפוט אם הוא מעיקרו מרכז קניות או מועדון משחקים".
ההרחבה האחרונה לעת עתה, שעליה הוחל לעבוד ב-2004, הופקדה בידיו של יוסי סיוון וצוותו, שתיכננו כמה קניונים מרכזיים (קניון הנגב בבאר שבע, השרון בנתניה, מלחה בירושלים, חולון, חיפה וקרית אונו) ובונים גם ברומניה, בבולגריה וברוסיה. החוקים הבלתי כתובים של תכנון קניונים קובעים, כי יש להשאיר את החזיתות אטומות. הפעם פרצו אותן עם מסעדות ובתי קפה הפונים החוצה, וכוללים אפילו מרפסת פתוחה במפלס הרחוב. "רצינו שתהיה אינטראקציה בין החוץ לפנים גם בשעות שבהן הקניון סגור, כך שזה יהיה מקום מפגש בלילה", מעיד סיון, ומדובר בשינוי משמעותי בתפקידו של הקניון בעיר.
מיתון? כאן לא שמעו עליו
בזמן שמדורי הכלכלה מדווחים על מיתון חדש ופיטורים, קניון הזהב שוקק חיים בשעת בוקר של אמצע השבוע. במגרשי החניה המלאים קשה למצוא מקום פנוי ושולחנות בתי הקפה הומים אדם, ולא רק פנסיונרים ועקרות בית אלא גם פגישות עבודה ובני זוג שמבלים ביחד. סיוון טוען ש"אנשים באים להיפגש בקניון גם בלי לקנות", ומנכ"ל הקניון, יעקב לוסטיג, אינו מסתיר את שביעות רצונו: "את קניון הזהב לא ניתן להספיק ביום אחד, והכל נראה קטן על ידו. קהל הבית שלנו מגיע בעיקר מאזור השפלה, שזה קהל של מיליון וחצי אנשים, אבל אנחנו גם פונים לקהל מרוחק יותר כמו קרית אונו וסביון".
מה התחושה שביקשת ליצור?
"אתה משדר חו"ל. הלקוח נכנס והוא אומר מיד 'וואוו!'"
הוא מדגיש, כי מראה הטלאים המפורסם ישתנה מהיסוד, משום שכבר החלו עבודות תכנון לשיפוץ האגפים הישנים ולהתאמתם לאגף החדש. סיוון מציין, אגב, כי הופתע לגלות שהאגף החדש אינו מקטין את מספר המבקרים באגפים הישנים. "אולי כי אנשים רגילים אליהם", הוא מנסה למצוא הסבר.
יש לקחים מקניון רמת אביב שמוטמעים כאן?
"קניון רמת אביב, למרות כל השנים, עדיין רלוונטי. בין השאר בגלל השקט וההתמצאות הקלה. מפני שהוא בתוך שכונת מגורים, יש בו גם טיפול נוף והקניון לא מפנה את הגב אל השכונה. כאן אין אמנם אינטנסיביות פיתוח כמו ברמת אביב, אך יש קשר עם החוץ שלא היה קודם לכן. בקניונים המסורתיים לא היו עושים את זה. דוד עזריאלי, שהיה הלקוח הראשון שלי בקניונים, היה אומר 'החוץ והחזיתות לא מעניינים אותי כי אני לא רוצה שאנשים יישארו בחוץ - שייראה כמו מחסן, כי אנשים צריכים להיכנס ישר פנימה'".
המשרד שלכם מתמחה במגדלי יוקרה ובקניונים, שפוגעים קשות בחיים העירוניים. איך אתה חי עם זה?
"לגבי הקניונים אני לא מקבל את התיזה הזו, ואפשר לראות שהמצב מתאזן: בכל מקום שבו בנינו קניון, למשל בנתניה או ברמת אביב, ההתנגדויות מצד התושבים היו אדירות. בכל המקומות האלה ביקרתי אחר כך, והשכנים חזרו ובירכו אותנו. ערכי הדירות עלו, וזו אינדיקציה שעלתה איכות החיים".
אתה לא רואה שהקניונים מחלישים משמעותית את הרחובות המסחריים בעיר?
"יש תחרות בין המסחר בעיר לבין המסחר שיוצא מהעיר, אך במשך הזמן נוצר איזון והחנויות בתוך העיר מתחדשות. זה עניין של זמן. זו תחרות. יש המון סוגי עסקים שלא יכולים לעמוד בעיר: חנויות גדולות עם נפחים גדולים. מחירי הקרקע גדולים ובאופן טבעי הם יוצאים החוצה, ואז אתה לא יכול למנוע גם מחנויות אחרות לצאת. יש בעיות חניה וצפיפות. אלה החיים, ובחיים יש פגיעות שחלקן זמניות ומשתנות, ועם הזמן זה יתאזן".
אבל הוא עצמו לא כזה, ואותו לא תמצאו מבלה בקניון. את שעות הפנאי שלו מעדיף סיוון לבלות במקומות אחרים. "כשאני צריך לקנות משהו אני יודע שיש בקניון וקונה, אבל ללכת לבלות - אני הולך למקומות שנמצאים ברחוב. אני נוסע לשפת הים, לדרום תל אביב, למקומות עם אנשים. שם יש בפירוש ערכים שאין בקניונים".
הסודות של קניון עכשווי מוצלח לפי יוסי סיוון
1. לעודד אנשים להסתובב.
2. הסביבה תהיה מקום קריא עם מבטים ארוכים ומושכים.
3. לא ליצור מקומות מתים ודרכים ללא מוצא.
4. חומרי גמר נעימים וטבעיים.
5. תאורה טבעית. במקביל לשימוש בתאורה פונקציונלית, לעשות שימוש גם בתאורה דקורטיבית שלא תתחרה בחלונות הראווה (הוויטרינות). בעבר נהגו לחשוב שרק הוויטרינות צריכות להיות מוארות, ולכן הקניונים היו מוארים באור חלש ולא היו יוצרים סקיילייטים (קניון איילון למשל). כשהקניונים התחילו להתחרות עם חנויות ברחובות ואנשים לא הרגישו בנוח במקומות האלה, נוספו החלונות וכיפות הזכוכית.
6. שינויים בהרגלי הצריכה: יחד עם חיסול בתי הקולנוע בקניונים, גם המזון המהיר מצטמצם.
