סותמים פיות לשידור הציבורי

במהדורת סוף השבוע, דיווח ערוץ 2 על התערבותו של משרד ראש הממשלה בהליכי העבודה של רשת ב' של קול ישראל – תחנת השידור הציבורית היחידה המצליחה לשרוד את אלוהי הרייטינג, למרות כל מתחריה האזוריות.

לצורך סתימת הפיות המדווחת, מתערב השלטון התערבות גסה במינויים המרכזיים, בהם מנהל התחנה - שכמעט מייד עם כניסתו לתפקיד הוציא הנחיות כתובות שאינן מתפרשות לשתי פנים –ומנהל רשות השידור, הממונה עליו.

טעמים רעים רבים לתופעה המקוממת הזו הפוגעת בבסיסה של הדמוקרטיה, בעוד קיומה של מערכת שידור פלורליסטית ובעלת מעמד עצמאי אמור להיות האינטרס המובהק של כל חברה חופשית בת ימינו. טעמים רעים אלה, המוטמעים על ידי ראש הממשלה ואנשיו, אינם אידיאולוגיים כפי שניתן היה אולי לחשוב, אלא נובעים מן הפחדנות האופפת את ראשי השלטון בכל הקשור לתגובות העם על מעשיו. במילים אחרות, השלטון אינו מצליח לשכנע את התושבים בנכונות החלטותיו ומבין שהלגיטימציה בו הולכת ונחלשת. לכן הוא זקוק לבלום את דוברי האמת והמנסים להעביר לעם מסרים שאינם מסרים שלטוניים – גם במחיר של דריסת הדמוקרטיה, ברגל גסה.

 חשוב להבין שמלבד הטעם הרע שבמעשים קלוקלים אלו, טמונה בהם סכנה של ממש. סכנה העלולה להביא לידי השתקת דעות אובייקטיביות וראויות בשם אותה הצנזורה ההולכת ומוכתבת על ידי מי שחוששים לכיסאם השלטוני. הם מבקשים "לשכפל" את "ישראל היום" – השופר של נתניהו, לאמצעי מדיה נוספים מתוך המחשבה שההשתקה תיטיב עימם. אולי היא תיטיב עימם, אך במקביל היא לבטח תהרוס אותנו.