קבלה לעם ותפיסת המציאות

החושים שלנו מטעים אותנו בדברים רבים, והשאלה היא האם יש בידינו לשנות את חושינו וכך לשנות את תפיסתנו כדי להתקרב לאמת. חמשת החושים שלנו מוגבלים בזמן, מקום ותנועה. כך אנו חווים את הרגע, כך אנחנו קובעים את היחס שלנו. אם יכולנו להרחיב את תפיסתנו מעל הזמן והמקום, האם היו משתנים מעשינו? כל המידע שהתקבל דרך חושינו מועבר ומעובד בתוכנו ומתואר בנו כתמונת המציאות. קשה לנו לתאר מהי המציאות כי אנחנו תופסים את התפעלות החושים שלנו ממה שבחוץ וכך מתקבלת תמונה בתוכנו, אולם את המציאות האמיתית אנו לא תופסים.

דונאלד הופמן, חוקר הכרה מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין, טוען כי "אנחנו עיוורים לעיוורון שלנו". לטענתו, אם ניגש לחקור את המציאות עם הכלים "הרגילים" שלנו, נגיע בהכרח לאותן תוצאות, לכן נדרשת מאיתנו מחשבה "מחוץ לקופסה" כדי לצאת לתפיסת מציאות אחרת. נדמה שאנו נותרים עם יותר שאלות מתשובות לגבי אופייה האמיתי של המציאות, אבל השתחררות מהתיאוריות הקודמות מאפשרת לנו לנסות כיוונים חדשים בפתרון התעלומה הגדולה ביותר בתולדות האנושות.

בתקופתנו הסוערת, אנחנו נדרשים לבצע שינויים מרחיקי לכת. העולם שבו אנו חיים משתנה במהירות אדירה, הדרך בה הורגלנו להתייחס לחיים משתנה לנגד עינינו. החיים לא מסתכמים כבר רק בעבודה, בית, קניות, חופשה, טלוויזיה, שאלות של מהות מתעוררות אצל רבים, כמו לאן אנו הולכים ובשביל מה. חלק מהתשובות מצאתי באתר של קבלה לעם. הקורונה גילתה לנו איך הטבע במהלך אחד משנה את כללי המשחק. נראה כי הטבע דוחף אותנו לצאת מחוץ לקופסה, לשאול שאלות ולחפש תשובות על מהי המציאות שבה אנו חיים.