נהיגה בזמן פסילה – מה העונש על כך

כפי שנראה במאמר זה על מנת שניתן יהיה לייחס לנהג עבירה של נהיגה בזמן פסילה על התביעה המשטרתית להוכיח את יסודות העבירה ולהצביע לבית המשפט כי הנהג ידע שהוא בפסילה אך בכל זאת אחז בכלי רכב ונהג בו.

התמודדות עם תיק של נהיגה בזמן פסילה דורשת ייצוג על ידי עורך דין תעבורה אשר יסייע לכם להיחלץ מהמצב המשפטי המורכב שנקלעתם אליו ולצמצם את הנזקים ככל שניתן. לאור דרישת התביעה המשטרתית לעונש של מאסר בפועל, נהג אשר יואשם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה יהיה חייב ליטול ייצוג של עורך דין אשר יטפל לו בסוגיה המשפטית אליה נקלע.

יסודות העבירה של נהיגה בזמן פסילה

על מנת שניתן יהיה לבסס הרשעה כלפי נהג שנתפס נוהג בזמן פסילה, על התביעה המשטרתית להוכיח את יסודות העבירה הבאים:

• נהיגה – יש להוכיח כי הנהג נתפס על ההגה כאשר הוא נוהג ברכב. יש לשים לב כי לשבת מאחורי ההגה כשהאוטו מונע על פי הפסיקה יחשב גם כנהיגה לכל דבר ועניין והנהג עלול להיות מואשם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. גם נהיגה במלגזה או כל כלי רכב מנועי אחר תחשב כנהיגה בזמן פסילה.
• הנהג נמצא בפסילה – על התביעה המשטרתית להוכיח כי כאשר הנהג נתפס נוהג בכלי הרכב הוא היה בפסילה. לצורך הוכחת תנאי זה על התביעה המשטרתית לצרף את אותו פרוטוקול בית משפט המורה על פסילת רישיונו של הנהג או כל החלטה אחרת הפוסלת אותו.
• הנהג ידע על הפסילה – תנאי זה למעשה דורש ידיעה. לא ניתן להאשים נהג בעבירה של נהיגה בזמן פסילה כל עוד הוא לא ידע על הפסילה. לדוגמה, נהג אשר נשפט בהעדרו בבית משפט לתעבורה ורישיון הנהיגה שלו נפסל אך הוא לא ידע מהפסילה לא ניתן לייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה. במקרה זה, יודיע השוטר לנהג כי הוא פסול ואסור לו לנהוג. לאחר הודעה זו וככל והנהג ייתפס נוהג שוב, ניתן יהיה לייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

אלו סוגי פסילות יש בחוק הישראלי

ישנן שלוש סוגי פסילות נפוצות בחוק הישראלי אשר עלולות לייחס לנהג עבירה של נהיגה בזמן פסילה ככל וייתפס נוהג בזמן פסילה.

• פסילה אשר הוטלה על ידי בית המשפט – פסילה זו יכולה להיות במסגרת תיק תעבורה בבית משפט לתעבורה או במסגרת כל תיק אחר אשר נדון על ידי בית המשפט והוטלה על הנהג פסילת רישיון נהיגה. יש לשים לב כי חובה על נהג אשר רישיונו נפסל על ידי בית המשפט להפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט. ככל והנהג לא יפקיד את רישיונו, לא תספר הפסילה והנהג לעולם לא יסיים את פסילתו.
• פסילה של קצין משטה – פסילה זו נקראית פסילה מנהלית. בהתאם לסעיף 47 לפקודת התעבורה, רשאי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפסול רישיון נהיגה של נהג לתקופה שונות ככל וביצע עבירות עבורה חמורות כגון נהיגה בשכרות, תאונת דרכים או עבירות מהירות שעניינן הזמנה לדין.
• פסילה על ידי משרד הרישוי – פסילה זו תוטל על רישיונו של נהג ככל והנ"ל צבר לחובתו נקודות משרד הרישוי המחייבות בביצוע מבחנים שונים או ככל ולא ביצע את אמצעי התיקון אשר הטיל עליו משרד הרישוי.

מהו העונש על עבירה של נהיגה בזמן פסילה

כפי שצוין קודם לכן, עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה ובתי המשפט לתעבורה בישראל רואים אותה לא בעין יפה. נהג אשר תיוחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה עלול לעמוד בפני עונשים חמורים כגון מאסר בפועל, פסילת רישיון הנהיגה לתקופה ארוכה וממושכת וכן קנס כספי. כאשר מדובר בנהיגה בזמן פסילה בפעם השנייה העונשים יהיו בהתאם ובית המשפט יחמיר עם הנהג.

על מנת שניתן יהיה לטפל בתיק המשפטי באופן מקצועי ונכון, יש לפנות לעורך דין המתמחה בדיני תעבורה על מנת שזה יפעל לצמצום הנזקים. עורך דין תעבורה לאחר בדיקה מעמיקה שיערוך בחומר הראיות יבוא במשא ומתן עם התביעה המשטרתית להפחתת העונש וסיום התיק בענישה צופה פני עתיד לצד עונשים נלווים אחרים.