01.08.14 / 11:33
אלפים ליוו למנוחות את לוחם מגלן סמ"ר מתן גוטליב שנהרג בקריסת הבית בחאן יונס. אביב גפן שר את "יומן מסע" בהלוויית של מתן , החבר שהיה איתו באסון סיפר: "באת להחליף אותי וסיימת את חייך. למה לא נשארתי איתך שם?".
רושם בתוך יומן מסע
להתערבב ולא להיבלע
רושם בתוך יומן מסע
והיה אם מישהו בא
אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה"
את המילים האלה מהשיר שכל כך אהב סמל ראשון מתן גוטליב מראשון לציון, שר לו אחר הצהריים (יום ה') בהלווייתו אביב גפן. הזמר היה בין האלפים שבו לחלוק לסמ"ר גוטליב כבוד אחרון, יום אחרי שנהרג בקריסת בית ממולכד ברצועת עזה.
אמו של מתן ספדה לו: "נולדת בערב שבועות, ומאז פרצת לחיינו אתה מתנה אמיתית, ומי בכלל מאמין שעכשיו צריך לדבר עליך בלשון עבר. קבוצת בני בליעל לקחה את הפרח שלנו, אני רוצה לחבק אותך עוד פעם אחת". האם סיפרה על שירותו של הבן במגלן: "בחרת לעצמך שירות מאתגר ומשמעותי ואנחנו תמיד תמכנו בך. כשאמרת שאתה מרוצה, גם אנחנו היינו מרוצים. בשבועיים האחרונים, בכל יום שיצאתי מהבית נישקתי את המזוזה וביקשתי מאלוהים שישמור עליך ועל כל החיילים, אבל אלוהים נרדם בשמירה. אלוהים, אתה מקבל פרח לשמור עליו ועכשיו אתה חייב לנו".
בואו להתעדכן במה שקורה באמת בעיר ? לחצו כאן ותנו לייק לדף הפייסבוק של ראשונט.
אחיו של מתן ז"ל, ניצן, אמר: "משפחה לא בוחרים, וגם את משפחת השכול לא בחרתי. שמעתם פעם על אח גדול שמעריץ את אחיו הקטן? זה אני, שהצלחתי לשנות סדרי עולם. בשיחה האחרונה לפני יומיים כתבת לי את מילות השיר יומן מסע וסיפרת שבמשך שבוע שלם אתה רק מזמזם אותו".
חברו לצוות של מתן, שהיה איתו באירוע אתמול, ספד לו אף הוא: "לא תכננתי לדבר כאן אבל כשאתה פה מתחת לחול אני חייב להיפרד. אתמול בעשר ועשרים בבוקר, עשר דקות לפני האסון, באת להחליף אותי בחיפוי על החלון המקולל הזה, החלון שבו סיימת את חייך. נכנסת לחדר עם החיוך שלך ואמרת לי: 'מה יא גבריאל, כאן מחפים?'. הייתי צריך להישאר שם איתך, למה עזבתי אותך שם? כשאכין לעצמי קפה מי יגיד לי עכשיו: 'מה, לא תכין גם לאחיך?'".
חברתו של מתן, לי שפירא, אמרה: "לא האמנתי שכך יהיה הסוף שלנו. רציתי שנזדקן ביחד, תמיד כשאמרתי לך שנתחתן יום אחד אתה צחקת עליי. מצטערת שלא תזדקן איתי ועכשיו תישאר צעיר לנצח. רק לפני יומיים דיברנו ואמרת לי שיהיו רגעים קשים, אבל שהכול יהיה בסדר, ואני האמנתי לך. אמרת שאתה יודע שקשה ושאתה מצטער, כאילו שזה באשמתך".
קרדיט: איתי בלומנטל ורענן בן צור ynet