מי משגיח על משגיחי הכשרות בראשון לציון?

 
עושים מה שרוצים
"הבעיה היא לא כמה כסף אני משלם או לא, אלא ההתנהלות היום־יומית שלהם", אומר הבעלים של 'אנטריקוטה בר' בראשון לציון. "גם היום יש עסקים שרוצים להתנהל בצורה מסודרת, אבל משגיחי הכשרות לא מוכנים לתת קבלות על העבודה שלהם, אז מה אני אמור לעשות? להוציא את הכסף מהכיס הפרטי שלי? אם הם נותנים שירות הם צריכים לתת קבלה".

לטענתו, המשגיחים ממש דורשים ממנו לשקר. "הכל בעייתי איתם, חידוש החותמת של התוקף לתעודת הכשרות מתעכב במשך חודשים מכל מיני סיבות, ואז מתחיל מסע שלם של טעויות שבו מתקנים לך בכתב יד על התעודה, אומרים לך לשים אותה במקומות שונים בעסק וגם מאחורה, ומה לא. ההתנהלות שלהם כושלת, אני לא מוכן לעבוד עם גוף שמתנהל בצורה כזו".

"ניסו לסחוט אותי"
גם בעסקים אחרים ברחבי העיר מתלוננים על שיטות העבודה של הרבנות. הבעלים של 'בית הבשר של אסתר' החליט כבר מזמן לוותר ולא לעבוד עם תעודת כשרות, משום שלטענתו טירטרו אותו שוב ושוב בנושא. "המשגיחים היו באים וסוגרים לי את מכונת הטחינה מתי שהתחשק להם, ובשלב מסוים הבנתי שאני לא יכול לעבוד איתם יותר. הם עשו לי את המוות ואני ויתרתי", הוא מספר.

בעלת איטליז אחרת אומרת שמדובר בתופעה שכוללת את כל העסקים בעיר. "יש כאלה שהחליטו להילחם ויש כאלה שהרימו ידיים", היא מספרת. "ההרגשה היא שהם שולטים, לא אנחנו. שילמתי למשגיח עבור איטליז קטן 400 שקל בחודש. פתאום באו וביקשו 1,500 שקל. למה? ככה. בסופו של דבר הגענו להסדר של 900 בחודש, וגם זה לא משתלם לי, אבל אני צריכה שתהיה לי כשרות מסודרת אז אני משלמת, עד שאוכל למסור את המקום".

 
במסעדת 'הבגט הלוהט' בראשון לציון מספרים על התנהלות תקינה יחסית, אך גם שם לדבריהם, כאשר יש הזדמנות, מנסה המשגיח 'לעשות' עוד כמה שקלים.

"ניסו לסחוט אותי עם עוד כמה שקלים אבל נלחמתי על שלי ובסופו של דבר אני משלם רק מעט יותר מהסכום ששילמתי לפני כן", מספר הבעלים של המקום. "תעודת הכשרות היא דבר קבוע שעליו משלמים איקס כסף פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח. אי אפשר לשחק עם הסכומים האלה כי הם מוסדרים בחשבוניות. מה שפרוץ כאן הוא כל נושא ההשגחה. לא מדובר בכסף שנכנס לרבנות עצמה, אלא לעוסקים שהוסמכו או אושרו על ידי הרבנות לעסוק בהשגחת כשרות. הם יכולים לעשות לביתם ולבחור כל סכום שבו יחפצו כתשלום עבור העבודה שלהם".

 
תשלום כפול בראשל"צ
גם ב'פלאפל ג'ינה' בראשון לציון מספרים על אותה בעיה, רק שבמקרה הזה יש לבעלים אפשרות להשוות את השירותים בראשון לציון מול שירותים בערים אחרות, משום שהוא הבעלים של כמה סניפים ברחבי המרכז. "את מה שמבקשים ממני בראשון לציון לא מבקשים בשום מקום אחר", הוא מספר. "בכל הסניפים האחרים שלי אני רוכש ירק רגיל ובכל זאת יש לי תעודת כשרות. רק פה דורשים ממני לרכוש דרך 'ירק גוש קטיף' כדי לקבל את התעודה. למה? מה ההיגיון בבקשה הזו?

 "בעיה נוספת שיש בראשון לציון היא התשלום עבור ההשגחה. בכל מקום אחר אתה משלם 750 שקל בממוצע, אבל בראשון לציון המשגיחים מבקשים 1,500 שקל. למה אני צריך לשלם למשגיח כל כך הרבה כסף, כדי לעשות את אותה העבודה שעושה משגיח בעיר אחרת, בסכום שנמוך בחצי?".

הבעלים של 'פלאפל ג'ינה' מספר כי הייתה תקופה שבה ניסה להילחם ברבנות בראשון. הוא לא רכש ירקות של חברת 'ירק גוש קטיף' ולכן נמנעה ממנו תעודת הכשרות. "בסופו של דבר יש להם פה מונופול עלינו, ועסק שרוצה להתקיים בעיר צריך תעודת כשרות. בראשון לציון יש אפליה ברורה בנושא הזה. מישהו חייב לקחת את הנושא הזה לידיים ולשים לזה סוף".

 
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "מדובר בתחום עיסוק בלעדי של הרבנות הראשית".
 
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "במועצה הדתית ראשון לציון מונה לפני מספר חודשים יושב ראש חדש אשר פועל בראש ובראשונה לשיפור שירותי הדת בעיר לצד הבראת המועצה הדתית. בין השינויים שנעשו הם עדכוני שעות ומחירי ההשגחה בעסקים השונים על פי הקבוע בחוזר מנכ"ל ובהתאם לשעות העבודה בפועל של משגיחי הכשרות בעסק, דבר אשר לא נעשה שנים רבות וגרם להפסד כספי רב למועצה הדתית. יודגש כי שכר משגיחי הכשרות אינו מסובסד בשום אופן ואמור להיות משולם במלואו על ידי בית העסק כמו לכל עובד אחר.
 
באשר לעסקים שצוינו בפנייתכם אציין, כי על פי המידע שנמסר לי מהמועצה הדתית התגלו בהם ליקויי כשרות שונים, שאין זה המקום לפרטם, אשר הצריכו שינויים כאלה ואחרים באופן ההשגחה ובהתאם לכך בעלויות. לגבי 'ירק גוש קטיף', הרבנות הראשית לישראל הוציאה הנחיה להשתמש אך ורק בירק עלים 'מהדרין' (המוכר בשם 'ירק גוש קטיף'). רבנות ראשון לציון כפופה לנהלים אלה, כמו כל שאר הרבנויות בארץ".
 
הסיפור המלא בגיליון סופ"ש של "ידיעות ראשון"