24.11.12 / 09:11
החבורה של "קפה גזוז" לא מתלהבת מניהול המבצע של רה"מ: "אובמה קבע, לא ביבי" הם אומרים. תומכי מפא"י לשעבר לא יודעים למי להצביע...
"מה שהיה הוא שיהיה," מסכם יוסק'ה שימקו. הוא בן ,81 נשוי ואב לשלושה, גמלאי. "חוץ מפרס," הוא אומר, "מי יכול לעבוד בגילים האלה"? שישה ימים בשבוע מתכנס הפרלמנט של "קפה גזוז" במדרחוב של ראשון לציון. יושבים בין עשר בבוקר ל12- בצהריים. פנסיונרים, כולם כמעט ילידי העיר. מכירים מילדות.
בין עשרה לעשרים חברים יש בפרלמנט, תלוי ביום. דור שני לפרלמנט ותיק שהיה פעם ב"קפה הפרלמנט" בראשון. רוב יושבי הפרלמנט ההוא יושבים עכשיו ב"פרלמנט של מעלה," שער שלוש בבית העלמין העירוני. מי שנשאר מגיע עכשיו לקפה "גזוז." מזמינים כוס קפה אחת ויושבים שעתיים.
הפרלמנט בראשון לציון: מימין: אורי רוזין, יוסקה קירשנר, חיים שועלי, יוסף זינג, יוסק'ה שימקו, אלישע בנימין, מוטל'ה קרסנובסקי, גבריאל ישח צילום: אריק סולטן |
"מדברים קצת על פוליטיקה והרבה על נוסטלגיה," אומר יוסק'ה קירשנר, ,79 גמלאי, נשוי ואב לשניים. "הנוסטלגיה," הוא אומר, "יותר חשובה מהפוליטיקה. בנוסטלגיה יש נחמה, בפוליטיקה אין."
קירשנר ושימקו, אורי רוזין, חיים שועלי, יוסף זייגר, גבריאל ישח, מוטל'ה קרסנובסקי ואלישע בנימין, "הצוציק," קוראים לו, רק בן ,78 צעיר המשתתפים. שולחן של מפלגת העבודה במקור, עוד כשהייתה מפא"י. אבל הזמן שחלף ובעיקר הייאוש עשו תהפוכות גם בפרלמנט. עכשיו הם מתלבטים.
רק גבריאל, ,84 נשוי פלוס שלושה, חבר מפלגה מאז שנת ,1950 עומד בפרץ כמו עץ נטוע. "אין כמו העבודה," הוא אומר. ומה עם יאיר לפיד? שימקו: "הוא ילד. אנחנו לא מצביעים לילדים."
במקום שבו נמצא היום קפה "גזוז" נפלה פעם פצצה. זה היה בשנת .1948 בגלל זה, אומר קירשנר, גם הטילים שנפלו השבוע בעיר לא גרמו להם לעצור את הפרלמנט. לאף אחד מהם אין ממ"ד בבית. "יצאנו לפרוזדור."
שימקו: "אני נשארתי על הכורסה. אמרתי 'אם אלוהים ייקח אותי, אז שייקח אותי עם הכורסה יחד."' מדברים על המהלך הקרקעי. "אם נתניהו היה נכנס לעזה," אומר שימקו, "היינו נשארים עם תותחים עשרים מילימטר. האמריקאים לא היו נותנים לנו יותר כלום."
גבריאל: "הפה שמאכיל אותך הוא הפה שמחליט בשבילך. אובמה קבע, לא ביבי החליט".
קרדיט: חן קוטס-בר NRG.CO.IL