מנכ"ל דניה סיבוס מגיב על החשדות לשוחד: "לא נתתי שוחד לביטן".

אחת מפרשות השחיתות המרכזיות ב"תיק 1803", היא זו הקשורה לפעילותה של חברת הבנייה דניה סיבוס. בהמלצת המשטרה נכתב כי בין השנים 2015-2013 נתן מנכ"ל החברה רונן גינזבורג שוחד לביטן, ולמי ששימש ה"בנקאי" שלו והפך לעד בתיק, משה יוסף, על מנת שיפעלו לקידום האינטרסים של החברה מול עיריית ראשון לציון ומשרד התחבורה.

גינזבורג שנחשד כי העביר סכום של 430 אלף שקלים למשה יוסף, מקורבו של ביטן בעבור קידום שני פרויקטים, היה משוכנע  כי שכנע את החוקרים בחפותו, אך גילה שטעה.

הפרויקטים בהם נחשד ששילם שוחד כדי לקדמ ם-  הקמת תחנת דלק על כביש 431 בצומת עין הקורא ומכרז בכביש 38.

יש לציין שבסופו של דבר, "דניה סיבוס" לא קיבלה היתר להקמת תחנת דלק ולא זכתה במכרז בכביש 38.

רונן גינזבורג טוען:

"אי אפשר לקדם פרויקטים בישראל בלי לקחת יועצים, מהנדסים או עורכי דין. זה בדיוק היה התפקיד של משה יוסף בכל הסיפור. הוא בכלל גימד את דוד ביטן, אמר שיש לו את הקשרים הנכונים ויודע לקדם את התוכניות. אני הלכתי איתו שלוש או ארבע פעמים למשרד התחבורה ובסופו של דבר אפילו את הערבות בסך 5 מיליון שקלים שנתנו בפרויקט 38 הוא לא החזיר לנו.

בסופו של דבר הערבות חולטה. נאלצנו לשלם למדינה 5 מיליון שקלים. אפילו את הכסף של חילוט הערבות לא הצלחנו לקבל בחזרה. אז במה עזרו לנו ואיפה פה השוחד?".

העסקת יועצים מקצועיים היא דבר שבשגרה:

"הכל היה לפי הנוהל. משה יוסף נשכר אצלנו בריטיינר קבוע של 50 אלף שקלים לחודש במשך כמעט תשעה חודשים. אם מישהו באמת היה חושב לתת שוחד, אז היינו אולי מעניקים לו תמורת הצלחה מיליון שקלים. עובדה שהוא קיבל את הכסף מדי חודש, ובסוף לא סיפק את הסחורה. אז איזה שוחד יש פה?.

זאת הייתה עבודה רגילה של איש מקצוע, שבאמת ניסה והלך ואמר שיש לו את הקשרים. אי-אפשר לקדם משהו במדינת ישראל עם הבירוקרטיה בלי לשלם לבעלי מקצוע. ככה זה עובד בישראל. לא רימינו ולא ניסינו לרמות אף אחד.

בסך הכל, המשטרה המליצה להעמיד לדין את ביטן על 12 פרשיות, שבמסגרתן העבירו לו אנשי עסקים, יזמים וקבלנים מאות אלפי שקלים במזומן בתמורה לקידום ענייניהם. עוד המליצה המשטרה להעמיד לדין גם את דב צור, ראש העיר ראשון לציון לשעבר וכן את ארנון גלעדי, המשנה לשעבר לראש העיר תל אביב.