את עצלנית!

חלפו שנים אחדות, הילדה הפכה לנערה פעילה, תלמידה טובה ובכל זאת המילים האלה עדיין מהדהדות בראשה.

"אני עצלנית". היא פוסקת בביטחון. "אני פשוט יודעת את זה".

הצעתי לה לבדוק האם אמונה זאת נכונה, והיא הסכימה.

במשך שעת אימון אחת! לאחר שעשינו חקר עשייה של שנות ילדותה ובגרותה גילינו את הרשימה הבאה:

עשיתי קורס של עזרה ראשונה ויש לי תעודת הסמכה

הייתי בחוג תיאטרון והשתתפתי בהצגה

הייתי מספר שנים בתנועת נוער

אני רוקדת בלי הפסקה

אני יוצאת ומבלה עם חברות

אני שרה בטקסים

אני עושה שיעורים פרטיים ומרוויחה כסף

אני עוזרת לחברות להתכונן למבחנים כשהן צריכות

מכינה שיעורי – בית כמעט תמיד

מתנדבת במסגרת המחויבות האישית במשטרה.

איך יכול להיות שילדה שהיא כל כך פעילה חושבת שהיא עצלנית?

חשבתי על השיחה שלנו, מספר ימים.

הבנתי שלעיתים הורים אומרים משפט אחד, צמד מילים, הערה וחוזרים עליה מספר פעמים, בלי לחשוב מה הן ההשלכות העתידיות על הילד/ה.

בימים אלו אני מארגנת את פגישת בני כיתתי, ילדים שלא ראיתי 35 שנים.

לכל אחד מהם זיכרונות מי הוא היה, ומי היו חבריו. גם אחרי שנים כל כך רבות, נשארו התוויות של :" הילד המופרע". "המצחיקן", "היפה של הכיתה" , "המעופפת", "שחקן הכדור רגל המהולל"

"הג'יראפה של הכיתה"  "הרציני" ה"אסטרו" "החנונית" ועוד.

יש ילדים שסוחבים על גבם תיוג שלילי שנים רבות ורק לאחר תהליך אימון הם מבינים, כי אמונותיהם כבר לא עדכניות, האמת שהייתה כל כך נכונה פעם, היום היא כבר לא.

ואליכם ההורים...

חשבו על המילים שאתם בחורים להשתמש, על הדרך שבה אתם מדברים אל ילדכם. המילים הם כמו טיפות מים, מטפטפות לאט, לאט...וחודרות לנשמה.

ואז...מגיעה ילדה בת 17, כל כך מוכשרת, וחושבת בטעות שהיא עצלנית.

הכלי שלכם: ערכו את רשימת הדברים שהילדים שלכם ממש חרוצים בהם, והציגו אותה בגאווה על המקרר להזכיר להם. שידעו שהם חרוצים, ויכולים להיות עוד יותר.

לכו, תהיו חרוצים, תעשו טוב לעצמכם ולילדים שלכם. אני מזמינה אתכם להעביר לחברים שלכם, אם אתם רוצים...

חורף נעים,

בת-שבע טל

חידשתי את האתר שלי, אתם מוזמנים להיכנס ולקרוא להנאתכם

www.batshevatal.co.il