מאיה רובין מדברת על הכל- ראיון

גלעד פרידלנסקי ומיה רובין מתוך שלוש

קשה לה לדבר על גלעד. הפצע עדיין פתוח, והיא נאבקת בכל מילה שיוצאת מפיה. "בדרך כלל אני אדם פתוח ומדברת הרבה על עצמי, אבל על העניין הזה של גלעד קשה לי לדבר", היא אומרת. 

פרידלנסקי ורובין הכירו כאמור במסגרת "שלוש", שם חיפשה רובין אהבה לצד שרית גומז וקים בוסי. 
"בכל מקום אפשר למצוא בן זוג", אומרת רובין (37), שלפני התוכנית ניהלה גם מערכת יחסים קצרה עם איש העסקים ג'ורג' אקירוב. "כששמעתי על התוכנית בפעם הראשונה אמרתי שאני לא יכולה להשתתף כי אני יוצאת עם מישהו. ואז נפרדנו ופנו אלי שוב, ואז כבר אמרתי או-קיי". 

באמת התאהבת בגלעד בתוכנית? 

"כן, התאהבתי בגלעד. גלעד הוא הגבר שחיפשתי, ואני לא מצטערת לרגע על החוויה שעברתי. קיבלתי המון ביטחון בעקבות התוכנית וגם למדתי לפחד פחות". 

ממה פחדת? 

"פחדתי למצוא מישהו אחד ולהיות איתו. אמנם חייתי בארצות הברית, ושם לפני גיל 40 לא מתחתנים. זה לא כמו בארץ, שנורא מקובל בגילי כבר להיות נשוי או גרוש ועם ילדים. שם לא הייתי בלחץ כי זה לגמרי נורמטיבי להיות עדיין רווקה בגילי. אבל עכשיו, במבט לאחור, אני מבינה שלפני התוכנית פחדתי להתחייב למישהו וללכת עם זה עד הסוף. היום אני כבר לא מפחדת. זה תהליך שעברתי בשנה הזאת. ההורים שלי התגרשו בגיל צעיר וכשהייתי בת שש אבא שלי עזב את הבית ואמא שלי גידלה אותנו. אבא שלי לא היה נוכח בחיים שלי וזה השפיע עלי קשות. אמנם היום זה לגמרי רגיל להתגרש, להמשיך הלאה ולהסתדר, אבל כילדה בת שש חוויתי התרסקות כשאבי עזב, הרגשתי שעולמי קורס. דמייני לך שהבת שלך בת שש, ופתאום אבא שלה נוטש אותה לבד בעולם האכזרי הזה. מאז נשאר בי פחד שעיכב אותי, הפחד מפני טרגדיה או טראומה נוספת שאני עלולה לחוות". 

מיה משתנקת לרגע ממושך. "אמרתי שלא רציתי לחוות עוד טרגדיה, אבל כשאני חושבת על הטרגדיה הנוראית של גלעד, הפרופורציות של מהי טרגדיה אמיתית משתנות". 

רובין נולדה בירושלים. מאוחר יותר עברה המשפחה להתגורר בראשון לציון. אביה היה איש צבא, ולתפיסתה נטש אותה פעמיים: בפעם הראשונה, כשעזב את הבית והקים משפחה חדשה; ובפעם השנייה, כשנהרג בתאונת דרכים. "הודיעו לי על התאונה כשהייתי בארצות הברית. מיד לקחתי טיסה והגעתי לארץ, ישבתי לצדו בבית החולים כשהוא היה בקומה. רציתי לספר לו על כל מה שעברתי בחיי, על כל מה שהוא פספס". 

את כועסת עליו? 

"היום כבר לא, אבל כעסתי אז, כשפתאום הלך לבלי שוב. תראי, עם מות אבי לא ידעתי מה אני אמורה להרגיש כי הייתי בארצות הברית וזה בא לי בהפתעה. לא ממש הכרתי אותו כי הוא לא באמת גידל אותי, למרות שעד שהייתי בת שש הוא היה קרוב אלי. מותו של גלעד החזיר לי את התחושה של חוסר היציבות, את הידיעה שלא הכל בטוח ומובן מאליו, ושהבן אדם היחידי שאני יכולה לסמוך עליו הוא רק אני. לתובנה הזאת הגעתי כשעזבתי את הארץ". 

מיה עזבה לארצות הברית מיד אחרי הצבא. היא למדה שם משחק, בין היתר אצל דיוויד מאמט, ושיחקה בין השאר בתפקיד קטן ב"CSI ניו יורק" ובתפקיד ראשי בסרט "מילק אנד האני", ואף חלקה סוכנת עם שרליז תרון. 

מנין האומץ לעזוב הכל בגיל כל כך צעיר? 

"הייתי צריכה לצאת מפה כמה שיותר מהר, להבין מה קורה איתי. תחושת חוסר האונים וחרדת הנטישה של ילדה שאביה עזב אותה לא הרפתה ממני, ורציתי להתגבר על הפחד מפני כל נטישה עתידית אחרת. יכול להיות שעזבתי את הארץ כדי לראות מה קצה היכולת שלי. כשגדלתי פה, הייתי בטוחה שבגיל 24 אהיה נשואה עם שלושה ילדים, אבל ברגע שעברתי לשם זה נראה לי לגיטימי לחלוטין להתמקד אך ורק בעבודה שלי. היה לי חבר שמונה שנים ולא הרגשתי שאני רוצה או חייבת להתמסד. בארץ זה יותר מלחיץ". 

בין השאר השתתפה רובין בארצות הברית בקליפ במסגרת הקמפיין למען אובמה, שביים בנו של בוב דילן, לצד סקרלט ג'והנסון ואחרים. בעקבות הקליפ נסעה עם שאר השחקנים לפגוש את מישל אובמה וצ'לסי קלינטון; אז גם נכנס בה החיידק הפוליטי. כשחזרה לארץ עבדה קצת במחלקת הדוברות של קדימה, והיום היא מתנדבת בעמותות שונות ופועלת למען קידום התנדבות, בין היתר באמצעות פינתה בטלוויזיה, שם היא מספרת בכל פעם על עמותה אחרת. "לעשות משהו שכל כך עוזר לאחרים זה סיפוק אדיר, מה גם שהפינה גורמת לאנשים לטלפן אחר כך ולהתנדב בעצמם לעמותות. בכלל כואבים לי, אפילו מרתיחים אותי, דברים שקורים פה בארץ, כמו הטיפול הקלוקל והמזלזל בקשישים או במעוטי יכולת. לאזרח בארצות הברית יש הרבה יותר כוח מאשר לאזרח בארץ והוא גם מקבל יותר מהאזרח פה". 

איפה את מרגישה את זה? 

"גם כשהמצב הכי גרוע בארצות הברית, הוא הרבה יותר טוב מאשר פה. עבדתי שם למען כל פת לחם שאכלתי, אבל המחיה הבסיסית היא נורמלית, אפשר לעבוד ולהתקיים בכבוד. פה הכל מדוד ומחושב, אני עובדת הרבה וחיה בצניעות. מזל שיש לי המון בגדים מניו יורק ואלאיי, כי אני כמעט לא קונה פה בארץ בגדים. אני לא יכולה להרשות לעצמי לחיות ולקנות כמו שנהגתי לעשות שם. זה מבאס אותי, כי אני בסך הכל עובדת קשה. ניסיתי גם ללמוד כאן פסיכולוגיה, אבל היה לי ממש קשה גם ללמוד וגם להתפרנס, ואני רק יכולה לתאר לעצמי כמה קשה יהיה להחזיק בארץ הזאת משפחה". 

במקביל לפעילותה ההתנדבותית עובדת רובין כמנהלת פרויקט בחברת תקשורת, וגם מקדמת את קריירת המשחק שלה. "השתתפתי בארץ בכמה סדנאות משחק. אני מאוד רוצה לשחק וכעת אני מוכנה ללכת לאודישנים. כל החיים שלי למדתי משחק ועבדתי כדוגמנית ושחקנית, עשיתי המון פרסומות באל-איי ואני מאוד נהנית להיות מול מצלמה". 

בגלל זה הסכמת להשתתף ב"שלוש", בשביל החשיפה? 

"הגעתי לארץ כי החלטתי שאני רוצה להקים משפחה, וקיוויתי למצוא אהבה. וגם בגלל החשיפה". 

לא חווית משבר אחרי התוכנית, כמו שקורה לכל כך הרבה כוכבי הריאליטי, שזוכים לזמן מסך בשפע ופתאום נעלמים? 

"לא, כי לא נעלמתי וגם לא איעלם. מגיל 17 אני מצטלמת ועושה קמפיינים, גרתי בפריז ובמילאנו, וגם אחרי התוכנית קיבלתי הצעות, אבל לא הגיעה ההצעה הנכונה. אני לא ילדה קטנה שנתנו לה שתי דקות בטלוויזיה והיא התלהבה שהיא מפורסמת. נתנו לי הזדמנות לחוות משהו וקיבלתי ממנה הרבה. אני כן יכולה להגיד לך שאחרי הצילומים הייתי ממש מותשת". 

בסופו של דבר יצאתן כולכן רווקות, כך שהתוכנית לא ממש השיגה את המטרה. 

"אני לא יכולה לדבר בשמן, אף על פי שאנחנו בקשר מצוין ואני יודעת שהשתתפותן בתוכנית תרמה להן המון, גם אם לא במציאת בני זוג. אני אישית מצאתי אהבה וזה תרם לי המון. חוויתי תהליך מאוד חזק ואישי שלימד אותי הרבה על עצמי. למדתי שיש דברים חשובים יותר בחיים מכסף. עובדה שיכולתי לבחור באורי, שגר בארצות הברית והוא עשיר, וזה לא עניין אותי. את הכסף אעשה בעצמי. למדתי שלא צריך למהר בבחירת בן זוג. אני מחפשת את ההתלהבות הראשונית, את האיש שבאמת יעשה לי את זה". 

מאז הסתיימה התוכנית רובין מטופלת אצל פסיכולוגית במטרה להעצים את היכולות שגילתה בעצמה באמצעות התוכנית. "התהליך שאני עוברת עם הפסיכולוגית לימד אותי לקבל את מי שאני ולהבין שאני יכולה לסמוך רק על עצמי, מה שגרם לי להתגבר על פחדים מהעבר, כשאף פעם לא ידעתי מאיפה ינחיתו עלי את המכה הבאה. היום אני יודעת שאני לא קורבן של הנסיבות אלא אחראית להן". 

איזה בן זוג את מחפשת? 

"חשבתי שאני יודעת בדיוק מה אני רוצה ובתוכנית גיליתי שבעצם אין משהו ספציפי, כשזה מגיע פשוט יודעים. האמת היא שבגיל 13 הייתי יותר לחוצה על זוגיות מאשר היום. היום יש לי ביטחון, למדתי לסמוך על האינסטינקטים שלי. אני רוצה מאוד ילדים אבל אני לא לחוצה על זה. תמיד אוכל להביא ילדים לבד. אני עדיין מחפשת את ההתלהבות הראשונית, את האחד שיעשה לי את זה". 

עם גלעד הייתה לך התלהבות ראשונית. 

"נכון. לפעמים זה עובד ולפעמים לא, למרות ההתלהבות. היו לנו חודשיים מקסימים בכפר, זה עשה לי מאוד טוב, וכששידרו את התוכנית, בהתחלה, עוד היינו יחד. ואז, במהלכה נפרדנו. זה לא עבד בינינו, פשוט לא עלינו לשלב שאחרי. יש את השלב הראשון של ההתלהבות וההתאהבות, שהכל מושלם כיף ונעים, ואז מתחיל הריב הראשון, שהוא אמנם קטן, אבל לא הצלחנו לשרוד את זה. משהו לא הסתדר שם. זה בא משנינו, לשנינו היה מאוד כיף ביחד, כל התהליך הזה של התוכנית ריגש אותנו, אבל לא הצלחנו לשרוד את הביחד. כשזה נגמר אז זה נגמר". 

נשארתם בקשר אחרי הפרידה? 

"את יודעת, אחרי שנפרדים צריך איזו תקופת צינון. אז לקחנו צינון אחד מהשני, ואז חזרנו להסתמס ולהיות בקשר, ממש 'לייט'. אחר כך היה חודש וחצי של ניתוק, ולא היינו בכלל בקשר כשקרה האסון". 

בנימה יותר אופטימית, שמעתי שאת בזוגיות חדשה ושמי שהכיר לך את הבחור החדש הוא אחיו התאום של גלעד. 

"אני בהלם, מאיפה ידעת על זה? כן, אבל הקשר רק בתחילתו אז אין הרבה מה לדבר עליו. האמת שהייתי מופתעת כל כך שדווקא המשפחה של גלעד רצתה להכיר לי מישהו. במקרה הזה זאת הייתה ענבל, אשתו של יפתח, אחיו התאום של גלעד. ביקרתי אצלם בקיבוץ לפני שבוע והם טענו שיש להם מישהו להכיר לי. תביני, כל הזמן חברים רוצים להכיר לי אבל לא הרגשתי מוכנה לזה בגלל מותו של גלעד. הסכמתי להכיר מישהו חדש למרות שאני חושבת שזה לא הזמן, רק כי ההצעה באה מאחיו של גלעד. זה טרי-טרי". 

איפה את רואה את עצמך כמה שנים מעכשיו? 

"עם משפחה, כמה חברות טובות, חיה בקיבוץ או במושב, במקום של טבע, ועושה עבודה שנותנת לי הרבה סיפוק. החיים קצרים, צריך ליהנות מהם כל עוד אפשר". 

עדיין רווקות. שלוש צילום: מתוך אתר הסדרה