האם אצטדיון האתלטיקה קם לתחייה?

אם לא יהיו עיכובים מיוחדים, וכבר עשר שנים יש כאלה, עד שנת 2012 תושלם הקמת אצטדיון האתלטיקה של ראשון לציון בו הושקעו עד היום מיליוני שקלים

אתם לא יודעים היכן נמצא אצטדיון האתלטיקה של ראשון לציון, אלופת המדינה לנשים במשך 13 שנים ברציפות? ממש בלב העיר, ליד היער, היכן שהדובים מטיילים חופשי. לא דובים ולא יער? זה בסדר, גם אין אצטדיון.

הפרט היחיד הנכון במשפט לעיל הוא שקבוצת האתלטיקה של מכבי ראשון חוגגת כבר בר מצווה, רצף של 13 אליפויות מדינה. זה גם נכון שיש איזשהו בסיס לאצטדיון בשכונת נאות שקמה במערב העיר.

ואפרופו דובים, מכת המדינה האמיתית היא אם כבר הפילים הלבנים. מתחילים לבנות פרויקטים, ואלה נתקעים. הבריכה האולימפית בווינגייט, אצטדיון הכדורגל בנתניה או מבנים שהיו במשך שנים רבות פילים לבנים עד שהשלימו את בנייתם, כמו התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, מרכז הרב ספורט בהדר יוסף ועוד.

כך גם עמד זנוח במשך שנים בית מכבי ראשון החדש, שהושלם לפני כשנתיים כדי להיות אולם הבית של הכדורסל והכדוריד עבור המועדון. בסך הכל המצב כאן פשוט דומה למקומות אחרים, כשמתקן שהחלו בהקמתו מזמן, ומידי שנה מבטיחים כי בשנה הבאה הוא יהיה מוכן, נשאר מכוער, גולמי, תקוע בנוף. והכי גרוע, מלכת הספורט, האתלטיקה, הענף האולימפי החשוב ביותר, שדווקא זכה לשגשוג בראשון, לא מצליח להתרומם באמת ולהביא ילדים ונערים אליו, בהיעדר מתקן בית.

שיחים במסלול הריצה

אולה דור, מבכירות האתלטיות של האגודה, ומהוותיקות שבהן, שרק היא לבדה זכתה 25 פעמים בתואר אלופת ישראל במקצועות שונים, מבינה היטב את המשמעות, מקרוב: "אתלטים עוזבים בגלל זה. כל הזמן רוצים מאיתנו תוצאות והישגים, מדברים על השקעה, ובאמת השקיעו המון כסף, אבל סתם, וזה חבל.

"אתה יודע שבכל חור באירופה יש אצטדיון כלשהו, ובראשון לציון, עיר כל כך גדולה, צריך לרוץ כל הזמן להדר יוסף בצפון תל אביב כדי להתאמן ולהתחרות. לפעמים ההורים מסיעים את הילדים, לפעמים הם פשוט מגיעים לאימון בלי לאכול אחרי בית ספר, וחוזרים בלילה הביתה. אני מכירה אנשים שהתייאשו מכל זה, וחבל, כי יכול היה להיות אצלנו מתקן יפה במערב העיר".

ואכן, התוכניות יפות וראויות. גם עמודי התאורה, שעלותם היא עשרה מיליון שקלים, כבר נמצאים בשטח, ואפילו עשו הכנה למסלול, אלא שבמשך השנים, כשלא התקינו את המסלול על המשטח המיועד, נהרסה כל התשתית, והנה עוד השקעה ירדה לטמיון. כעת צריך שוב להכין הכל לפני הדבקת הרקורטן.

עלות המתקן כולו היא 40 מיליון שקלים.

מדובר בתכנון לאצטדיון לא ענק, אבל כזה שמתאים לארח תחרויות בסדר גודל בינוני, אפילו תחרויות בינלאומיות, ובוודאי לשמש כבית וחממה לאתלטי העיר. אפרופו התאורה, שכאמור כבר מוצבת במקום, מדובר במילה האחרונה, במערכת חדישה ומתוחכמת הכוללת 1,500 פנסים, ואשר אמורה לתת מענה לכל צורך מקצועי ברמה העולמית הגבוהה ביותר שיש כיום.

צבי קורן, יו"ר מכבי ראשון אתלטיקה, לא מבין מה קורה: "אין לנו מושג למה האצטדיון תקוע למרות הבטחות חוזרות ונשנות לסיים את הקמתו. לא זז שום דבר ובינתיים זה פיל לבן כמו אולם מכבי בזמנו. הון תועפות הושקע בו, התאורה ממש אולימפית, ואמרו לנו שאחרי התקנת התאורה הכל ירוץ, אבל בינתיים התשתיות נהרסו וצריך לסלול מחדש את המסלול כי בקעו משם שיחים, אחרי ארבע-חמש שנים בהן הוא מותקן לשווא".

דצמבר 2010 היה אחד המועדים האחרונים שנמסרו לסיום בניית האצטדיון, אבל אין סיכוי שעוד חודשיים יהיה פה אצטדיון מתפקד. בינתיים, קורן הוא זה ששולח את הצעירים להתאמן בחיפה, נתניה ותל אביב, בכל מקום שרק אפשר.

קורן: "קשה לנהל כך קבוצה, כשכל הספורטאים שלך נשלחים לכל מיני מקומות ברחבי הארץ. בינתיים, המאמן הראשי שלנו, ברוך קריצשטיין, עזב, כי הוא החליט שהתנאים לא מתאימים לעבודה ושהוא לא יכול לקדם אתלטים כך. כעת אנחנו מחפשים פתרונות אימון לרבים מחניכיו".

קורן מפתיע בווידוי: "אני בכלל הייתי נגד הקמת האצטדיון בשנות התשעים, בימי מאיר ניצן, כשהוחלט על כך, כי רציתי מתקן בטווח המיידי. מספיק שהיו עושים משהו קטן ובהרבה פחות כסף ואז היינו מסודרים. כרגע אנחנו קבוצה ללא בית".

רוב האתלטים הצעירים, שבכל זאת מתאמנים בעיר, עושים זאת במתקנים קטנים של בתי ספר, שלא מהווים פתרון רציני בעידן המקצועני של הספורט בשנות האלפיים.

קורן: "זה חבל לעיר, כי כשיש לך אצטדיון, אתה יכול לארח תחרויות בינלאומיות וזה מקדם תיירות ומלונאות. לא מזמן ייצגנו את ישראל במסגרת גביע אירופה לאלופות בעיירה בת 10,000 תושבים בפורטוגל. יש שם מתקן לא נורמלי והם אירחו בזכותו 15,000 תיירים".

האצטדיון הלאומי בהדר יוסף אירח לפני 11 שנים תחרות במסגרת גביע אירופה לאומות, ומידי פעם מארח תחרויות קטנות יותר של מפעלים אירופיים אחרים. שלמה בן גל, יו"ר התאחדות האתלטיקה בישראל, היה שמח אם גם בעיר בה קיים מועדון הנשים המצליח ביותר כבר מזה שני עשורים, היה אפשר לקיים תחרויות.

בן גל: "זו סאגה של הרבה שנים, שפוגעת באגודה. העלויות הגדולות של ההסעות באגודה זה משהו בלתי נסבל. אם יש אצטדיון, עוצמת האגודה גדלה פי כמה וכמה, ולא כך כשהיא מתאמנת בתנאים לא תנאים. מכבי ראשון היא אגודה חשובה המייצגת את כולנו באירופה.

"היא הייתה יכולה לארח תחרויות בינלאומיות בעצמה, ומדובר במפעלים בהם כל האגודות נדרשות מתישהו לארח, אבל ראשון לציון לא מסוגלת לכך. בכל שנה אומרים לנו שהנה זה מסתיים. בסך הכל מדובר בעבודה של עוד שלושה-ארבעה חודשים כדי שהמתקן יהיה שמיש. את היציעים אפשר יהיה להוסיף מאוחר יותר, כך שבינתיים הילדים יוכלו להתאמן".

תרשמו ביומן

אין פה אנשים רעים בסיפור, כי כולם רוצים אצטדיון, רק שכמו בפתיח, נחזור ונאמר, ככה זה בארץ. מתחילים פרויקט ולא מצליחים לעמוד בלוח הזמנים. בלשון המעטה. ראש העירייה התחלף מאז, הפקידים גם, בחלקם לפחות, וכולם רוצים לסיים את הקמת האצטדיון. והנה הצפי החדש המוכרז: 15 חודשים. תחילת 2012, שנת אולימפיאדה בלונדון. נחיה ונראה.

אלי פולק, מנכ"ל החברה העירונית, מסביר לנו כי האתר שימש בעבר כמזבלה, כך שמלכתחילה נדרש זמן רב לתהליך הוצאת הגזים שהצטברו שם, אם כי הוא לא מתכחש לכך שעבר יותר מדי זמן.

פולק: "ראש העירייה דב צור התערב אישית, לאחרונה, במחלוקת כספית שצצה בין הרשות העירונית לבין החברה המקימה, ואני מבשר לך שהמכרז למסלולים בהכנה. נכון שהיו עיכובים יתר על המידה במשך השנים, ואולי אם מישהו היה לוקח את זה לידיו ולרגליו ודופק על שולחנות, זה היה קורה יותר מהר. דב צור אוהב ספורט ועל כן הוא לקח בשתי ידיים את העניין לטיפולו".

יותר מעשר שנים לוקח לפתור את כל הבעיות?

"אני הייתי מהדוחפים לפרויקט, כי יש לנו אתלטים מצוינים בעיר ואני מאוד קרוב לאתלטיקה, אבל אתה לא תמצא בשום מקום בעולם אצטדיון אתלטיקה שהוקם על הר זבל. כל הבנייה שם דורשת אישורים מיוחדים והיא עצמה יקרה יותר בגלל הכשרת הבסיס הבעייתי, שהיא יותר יקרה מהמבנים שיהיו שם. עכשיו התבשרנו, אתה יכול לרשום, שהצפי עומד על 15 חודשים". רשמנו.

קרדיט: ניר שועלי "זמן ראשון "
צילום: זמן ראשון