המוקד העירוני- הדור הבא

אחרי ששלוש עובדות המוקד כבר סיפרו שהן בהריון, התבשרה רותי אריאל שגם היא נקלטה: "הגעתי לעבודה ואמרתי להן 'טוב בנות, נדבקתי מכן'"  היא צוחקת ולמעשה משלימה ארבע עובדות שההפרש הצפוי ללידה ביניהן קבוע. אביה בן זמרה, אחראית משמרת במוקד, בחודש תשיעי, שנהב מנדל, אחראית משמרת, בחודש שמיני, פזית יפת כהן, מזכירה במוקד, חודש שביעי ורותי אריאל, גם היא אחראית משמרת, בחודש שישי. ההריון חיבר בין החברות שמצאו שיחות משותפות בכל הפסקה "אנחנו מעבירות חוויות ביחד" משתפת שנהב ואביה מוסיפה בחיוך: "אנחנו משוות בדיקות ומשקל וכבר מתכננות את חופשת ההריון".

מנהלת המוקד, ניצה אבירם, לא זוכרת מקרה כזה בעבר ושוברת את הראש איך היא תתמודד כאשר שלוש מעשר האחראיות משמרת שלה, ייצאו לחופשת לידה. אבל זה לא מה שיגרום לה לגייס פחות נשים לתפקידי המוקד: "יש ערך מוסך לנשים בטיפול אירועים, כמו הרגישות והיכולת לעשות כמה דברים במקביל" מסבירה אבירם.

אבל יש דבר אחד שאי אפשר לעשות במקביל, וזה לענות לשיחה שהתקבלה במוקד ובמקביל לקבל צירים "אני צריכה ללדת כל יום" משחזרת אביה את המקרה שקרה לה לאחרונה "לא מזמן הייתי בשיחה עם תושב ופתאום הרגשתי התכווצות עזה, חברה שלי, מוקדנית במוקד מיד לקחה ממני את הטלפון ופינו אותי למרפאה."

אביה בן זמרה (26) עובדת במוקד מזה חמש שנים, מבחינתה זה מקום עבודה שאף פעם לא משעמם בו "העבודה מאתגרת ומעניינת, נתקלתי כבר בכל שיחה שיכולה להיות, היו כאלה שהתקשרו אלינו לשאול מתי המיונים של 'האח הגדול'". אבל הרגע שאביה לא תשכח לעולם היה הדיווח על הרצח של משפחת אושרנקו לפני ארבע שנים "זה היה טירוף, כל העולם הגיע לשם, כל המוקד היה על הרגליים".

שנהב מנדל (23), עובדת במוקד מזה שנתיים וחצי, רק לפני מספר חודשים היא ניהלה אירוע דרמתי כאשר פקחי החברה לביטחון זיהו רכב חונה בין העצים בשטח מבודד ליד הסופרלנד, כשהתקרבו, זיהו שצינור מחובר מהאגזוז לתוך הרכב, לפקחים היה ברור שמדובר בניסיון התאבדות ובאמצעות שנהב מהמוקד, עודכנו כל הגורמים והוזעקו כוחות ההצלה "היה כאן אקשן ולחץ, בסופו של דבר הפקחים הצליחו להגיע אליו לפני שהוא הצליח לממש את כוונתו והייתה תחושה שכולנו תרמנו לזה. אני מאוד אוהבת את כל נושא השירות לתושב, וכיף לקבל פידבקים" חושפת שנהב את מכתבי התודה שמקבלות המוקדניות בטיפול אירוע.

אל מול הקריאות הדרמטיות, גם שנהב יודעת לספר על שיחות למוקד שלא ממש נופלות לקטגוריה של חירום "אנשים מתקשרים לשאול אותנו מה השעה או איזה יום היום" היא צוחקת.

פזית יפת כהן (35) היא הוותיקה ביותר בחבורה, 13 שנים במוקד,  כאשר בשנים האחרונות היא עברה מחדר המבצעים למזכירות המוקד, אחד הדיווחים הכי מצחיקים שהיא זוכרת היה קשור לחוסר הבנה בדיווח "קיבלנו פנייה לא ברורה על 'צפרדע ענקית', אז העברנו להמשך טיפול השירות הווטרינרי, זה היה ממש מצחיק כשהחזירו לנו את הפנייה כאשר התברר שמדובר במכולת אשפה".

פזית מספרת שתפקיד המוקדניות יכול להיות קריטי "גני הילדים ובתי הספר מחוברים למוקד באירועי מצוקה, קיבלנו דיווח על ילדה עם התקף פרכוסים ושלחתי פקח שאני יודעת שיש לו ידע בעזרה ראשונה, וכך באמת היה, הוא הגיע, נתן סיוע ראשוני עד שהגיע צוות רפואי".

רותי אריאל (26) עובדת במוקד כבר שלוש שנים, ההתחלה הייתה מצוינת ורותי השתלבה בין החברים במוקד, אלא שאז היא החלה לקחת ללב חלק מהאירועים שהיא טיפלה בהם במסגרת עבודתה במוקד "הייתי חוזרת הביתה עם סחרחורות וכאבי ראש, יש אנשים שנכנסתי לסיפור שלהם, למשל התקשר מישהו להתלונן שלא פינו לו את הפח, אבל מהר מאוד התברר שזו לא הסיבה האמיתית שבגללה הוא התקשר, הוא סיפר שהוא התגרש והבת שלו החליטה לעזוב לחו"ל, ורק אז בסוף הוא סיפר על הפח. אנחנו פסיכולוגים כמעט בכל שיחה".

אלא שאז חלה התפנית, רותי נכנסה להריון ראשון וילדה בן, מאותו רגע, היא מספרת, הכל פתאום פתיר ואין סיבה להיכנס ללחץ "אחרי שיש לך ילד, הכל מתגמד מולו, אני באה בכיף לעבודה".

יחד עם זאת, היו גם אירועים מלחיצים שרותי לא תשכח "יום אחד אני מקבלת שיחה שמתחילה בצעקות, אני מנסה להבין את הפונה, אבל היה גם רעש חזק מהסביבה שלו, הצלחתי להבין רק שפרצה שריפה ויש ילדים בתוך הבית, מיד חיברתי את מכבי האש על הקו ושלחתי למקום אמבולנס ומשטרה, שלחתי גם את פקחי החברה לביטחון שיתנו לנו דיווח מהשטח, אלו היו עשר דקות מלחיצות של אטרף, צריך לעשות הכל מהר כי הזמן פועל נגדך. רק אחר כך, אפשרתי לעצמי להירגע, יצאתי לחדר המנוחה, לקחתי אוויר, וחזרתי לעבודה".