פרשת ויצא

רש"י על פי המדרש, מבקש להסביר מדוע הפרשה מציינת את העובדה שיעקב יוצא מבאר שבע, ולא מסתפקת במילים 'וילך יעקב חרנה'? המדרש מסביר כי התורה ציינה זאת, כדי להראות שיציאת צדיק ממקום מסוים עושה רושם ומשפיעה על העיר: "בזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה. יצא משם, פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה". יעקב הוא לא עוד אחד שעוזב את העיר. ליציאתו יש השפעה מורגשת ובולטת, ממש כאילו כיבו את האור באותה עיר. השאלה המתבקשת היא, מה מקומו של יצחק בעיר? הרי בזמן שיעקב יצא מבאר שבע, אביו יצחק עדיין היה שם. האם דמותו של יצחק אבינו לא משפיעה ולא עושה מספיק רושם בעיר?

כדי לענות על כך, נחזור למראה הסולם בחלום. הסולם רומז על יעקב, שהוא עצמו מוצב ארצה - כלומר חי ופועל פה בעולם כאחד האדם, אך יש לו כוח והשפעה גם על מה שנעשה בשמים, כמו שאמרו חז"ל "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". דרך נוספת להסביר את משל הסולם היא, שאף שראשו של יעקב מגיע השמימה כמו שהתורה מתארת: "איש תם יושב אהלים", אך הוא אינו מנותק ממה שקורה בעולם הגשמי. יעקב הוא צדיק מסוג מיוחד. הוא מצליח להיות קדוש ופרוש, אך באותה עת להיות בקי גם במה שנעשה בעולם ולהיות "מעורב עם הבריות". אנחנו מכירים סגנון של צדיקים שאין להם שום עניין במה שקורה מחוץ לד' אמותיהם. כל מה שמעניין אותם זה התורה שהם לומדים והיא כל עולמם. לצערנו, יש לעיתים מי שמבקשים להכריח אותם להתעסק בחיי היום- יום, בפוליטיקה ובעסקים, בניגוד לרצונם. ודאי שיש מעלה גדולה בצדיקים כאלו שמקדישים את כל עיתותיהם לתורה ולהעמדת תלמידים וכתיבת חידושים וספרים. אך ישנם גם צדיקים אחרים, השונים בדרך הנהגתם ומתוך מעורבותם בחיים הארציים, הם יכולים לפסוק ולעסוק גם בנושאים אחרים שאינם נוגעים במישרין ללימוד התורה שלהם. מתוך חכמתם, ניסיון חייהם והעיסוק המתמיד שלהם בלימוד התורה ובהבנתה, יש להם את היכולת לנתח גם מהלכים בחיי החול ולתת עצה טובה לציבור וליחידים.

יעקב אבינו היה מודל מובהק לצדיק המנהיג. אנו רואים כיצד ידע לשלב בעצמו גם חיי מעשה וגם חיי רוח. אותו "איש תם יושב אהלים" מתגלה כרועה צאן מוצלח, היודע כיצד להשביח ולהרבות את צאנו ונכסיו, אפילו מול הרמאות הבוטה של לבן. זהו אותו יעקב שיודע להערים על עשו ולקחת ממנו את הבכורה ואת הברכות של אביו ועל הדרך לקחת גם את תכונות הציד והמלחמה והעיסוק בחיי המעשה. יעקב מרמז על מידת תפארת המורה על שילוב בין מידות החסד והדין של אברהם ויצחק. השלמות של יעקב ה"תמים", היא שמסוגלת להצמיח את 12 השבטים ומהם את עם ישראל.

מודל ההנהגה השלם שמציג יעקב והמעורבות שלו עם הבריות ועם מה שקורה בחיים הממשיים, מסבירים את הרושם שהוא משאיר בצאתו מהעיר. כאשר צדיק כמו יעקב עוזב את העיר, כולם חשים בחסרונו. כי בזמן שהוא היה בה, הנוכחות שלו היתה מורגשת ובולטת. עם כל הצדקות שלו, הוא היה מעורב במה שקורה בעיר וקשוב לצרכים ולקשיים של הגרים בה.

שנזכה גם אנו למנהיגים כאלו שראשם בשמים, בעלי ערכים נעלים וחזון, אך באותה עת רגליהם נטועות עמוק בקרקע, בעולם המעשה ובטיפול בצרכי העם.

שבת שלום.