אחד הימים, יצא אדם לעבודתו ומצא נשר פצוע מושלך על אם הדרך, ברחמים הרים את הנשר והביאו לביתו והניחו יחד עם תרנגולים אשר היו בביתו.
עברו ימים, עברו חודשים והנשר ניהיה כשאר התרנגולים, אכל את מאכלם, שתה עימם ושיחק עימם, עד שהנשר ניהיה כתרנגול לכל דבר.
באחד הימים, עבר שם איש חכם וראה נשר מתנהג כמו תרנגול, התפאל ולא האמין: איך יתכן?, מלך העופות ינהג כך?, דבר זה אינו מובן!.
הלך לבעל הבית וביקש ממנו לשחרר את הנשר שיהיה במקומו ועם חבריו בשמים.
בעל הבית אמר לו: תעשה כרצונך אבל ודאי לא תצליח. ניסה האיש החכם, לקח את הנשר, הניחו במקום גבוה ודחק בו לעוף, אך הנשר פחד פחד גדול וכל אשר רצה, לחזור מיד לחבריו התרנגולים, לאכול עימם וליהיות עימם.
החכם לא הבין ולא האמין, איך יתכן שכך נשר ינהג?. למחורת חזר שוב החכם והנבון וניסה שוב להניח את הנשר על מקום גבוה ושוב דחק בו שיעוף, אך הנשר שוב פחד פחד גדול. כך כמה פעמים ניסה החכם שוב ושוב ולא הצליח, עד אשר באחד הימים דחק מאוד את הנשר, הנשר נשא את כנפיו ועף ושוב ולא שב.
במעשה זה יש מוסר גדול מאוד, כל אדם נולד עם כוחותיו ומעלותיו, מעלות אשר איתם הוא יכול לתמודד עם האתגרים והניסיונות אשר נכתב עליו לעבור במשך חייו.
אך לרוב העולם יש בדרך בתחילת החיים, משברים ומצבים אשר מנסים לאבד ממנו את הכוחות אשר הוא זקוק להם לשרוד בחיים, אחד מחינוך לקוי של הורים ומורים, אחד מחברה רעה ועוד מרין בישין ודברים קשים בדרך, עד שניהיה כאותו נשר פצוע על אם הדרך.
ומוצא את הנפש של האדם הפצוע, אדם שלוקח את הנפש החלשה ומכניס אותה למקום שבכלל לא מתאים לה ולאחר שאדם נכנס למקום שלא מתאים לו ומתרגל למקום הזה וניהיה כמו יושבי המקום, עוברים ימים ושנים והאדם ניהיה חלק ממקום חדש, מציאות אחרת לגמרי, שאינה מה שהוא והתוצאה של אדם אשר ניהיה מה שלא הוא היא עצבות, יאוש, תסכול, מחלוקת עם הסובבים אותו, חוסר שמחה והאדם לא מבין מה יש לעולם כלפיו. ומדוע?, כי הוא כמו הנשר שחי עם התרנגולים, הוא עולם אחר לגמרי, אך הטבעים אשר טמונים בתוכו והכוחות האמיתיים שלו רדומים בו והוא משתמש בכח שאינו שלו ואינו חלק ממנו.
וכאשר כך חי האדם חייב האדם להתעורר ולהבין מי הוא ומה הוא ולפתח אצלו את הכוחות האמיתיים שלו ולקבל את האומץ לעוף כמו הנשר וליהיות מה שהוא וגם אם נכשל פעם אחת ועוד פעם, לא להיכנע וימשיך בכל הכח, עד אשר יצליח להחזיר את הכח אשר ניתן לו בטבע להתמודד עם כל מה שצריך להתמודד בחייו.
והנה ימים אלו, ימי חודש אלול, הם הימים אשר יש כח לאדם למצא את הדרך להשיב לו את כוחות נפשו ולשוב לדרך אשר תוביל אותו לתכלית חייו. ולכן ישתדל האדם לדעת מה הוא כאותו נשר ומה הדרך אשר בה יראה אור. ואף אם יודע שהדרך קשה והשינוי לא נוח, ימשיך בכל כח לילך בדרך האמת. וידע שכל התחלה קשה ובכל פעם שעולה במעלה יעבור תקופה קשה ומתי שהמעלה גדולה מאוד.
התקופה תיהיה קשה מאוד, כגודל העליה המצפה לאדם כך גודל הניסיון.
ולכן אמרו חז"ל כל שנה שרשה בתחילתה סופה מתעשרת, כשרואה האדם ראשית שנה קשה עם בעיות וניסיונות קשים שידע שסופה מתעשרת, שזו ראשית של זמן חדש שסופו ישועה והצלחה.
כך לפני שקיבלנו את התורה עברנו את שיעבוד מצרים.וידע האדם סימני צער ויגון, הם ראשית של לידה והתחדשות חדשה לעולם.בטוחים אנו, שימים טובים של שמחה ועליה ברוחניות ובגשמיות בפתחינו ונשתדל לאסוף את כל הכוחות לקיים את דברי חז"ל: "לתקן עולם במלכות שד-י" "וכל הרשעה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".
בכל שנה בימים האלו, מרגישים אנו נחת רוח גדול ביותר, אשר קהילת קודש שובה ישראל עושה בשמים וממתקת את הדינים, הנסיעה הקדושה לציון הפלא יועץ אשר הבטיח, מי שישטתח על קיברו יהיה מליץ יושר עליו, שיושפע עליו שפע גדול, זיכוי הרבים גדול ביותר ומיתוק הדינים בשמים.
ה' יחזק ויושיע וניזכה לנחת ולקדש שם שמים.