חריגות שכר בעירייה

על פי נתוני הדוח, בשנת 2015 לקח האוצר 36.4 מיליון שקלים מעובדי ציבור שזכו לשכר גבוה מכפי המותר בחוק. סכום זה אמור להביא לחיסכון שנתי של כ-6 מיליון שקלים, שכן סכומי ההשבה כוללים גם תשלומים רטרואקטיבי ולחסכון בטווח הארוך של 93 מיליון שקלים.

על פי הדוח, ב-2014 נגבו רק 10 מיליון שקלים, אך עצירת חריגות השכר במקרים אלו הביאה לחסכון שנתי של 14 מיליון שקלים וחסכון בטווח הארוך של 191 מיליון שקלים. לדברי גבאי-מורלי, החתומה על הדוח, "בישראל אין משנה סדורה לצמצום שביתות ועיצומים וכתוצאה התגבשה מסורת לפיה, בסכסוכים הקיבוציים אשר באים בתגובה להפעלת סמכותו של הממונה על השכר, לא נמנעת מהעובדים על ידי בית הדין. האפשרות לנקוט בצעדים ארגוניים של השבתה ועיצומים".

סגנית הממונה מביאה כדוגמה את פסק הדין של ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה בנוגע לחברת חשמל שאפשר לוועד עובדי החברה לשבות במחאה על החלטת הממונה להפסיק תשלום רכיבי שכר חורגים, למרות שהוא בעצמו קבע שאין פגם בהחלטת הממונה על הפסקת התשלום. כלומר, מותר לוועד להשבית שירות חיוני כמחאה על אכיפת החוק מצד הממונה על השכר.

הסגנית תוקפת את בית הדין ואומרת כי גישה זו מרוקנת מחוק את החוק שמאפשר לה לפעול "ועלולה להביא בסופו של יום לפגיעה אנושה בפיקוח ובבקרה על הוצאות השכר בסקטור הציבורי. כאשר לוקחים בחשבון שתשלומי השכר עמדו על 45.7% מההוצאה הציבורית ב-2014, אפשר להבין שמדובר בבעיה שמשפיעה על כלל תקציב המדינה.

חריגות השכר ברשויות המקומיות תפסו נפח מכובד מהדוח. מתוך 258 רשויות מקומיות ב-30 רשויות היו חריגות שכר ב-2014 וב-35 רשויות ב-2013. העירייה שעובדיה נדרשו להחזיר את הסכום הגבוה ביותר היא עיריית רמת גן. סך כל השבות הכספים של עובדים שקיבלו תוספות שכר לא חוקיות בעירייה עמד על 9.6 מיליון שקל.

מדובר בחסכון שנתי של 1.5 מיליון שקל, ובטווח הארוך מדובר בחסכון של 21.5 מיליון שקל. כך למשל בוטלו חריגות שכר של 3 מעובדי העירייה שעמדו על 284 אלף שקל בשנה.

עיריית תל אביב מככבת בדוח לפיו מאז 2010 חרגו לכאורה 28 עובדים בשכרם, ביניהם מהנדסים, מנהלי מחלקות ומדורים - בתחום החינוך, הכספים, משאבי האנוש ודוברות. עובדי עיריית פתח תקווה נדרשו להשיב בסך הכל 1.7 מיליון שקל על משכורות שכבר קיבלו, זאת בעקבות חריגות שכר של 162 עובדים שקיבלו שכר על פי דרגות גבוהות מאלו שהגיעו להם על פי חוק ועבור תוספות שונות כתוצאה מקידומים לא חוקיים.

בעיריית חדרה נדרשו 21 עובדים להחזיר לקופת העירייה 364 אלף שקלים. בעיריית אשדוד נדרשו שישה עובדים להקטין את שכרם בסכום כולל של 126 אלף שקלים. בעיריית ראשון לציון נדרשו 12 עובדים להשיב 156 אלף שקלים ושכרם צומצם ב-94 אלף שקלים. עובדים בעיריית רעננה נדרשו להחזיר כספים בהיקף של 900 אלף שקלים בעקבות חריגות שנמצאו לפני מספר שנים.

עוד עולה מדוח הממונה על השכר כי ישנם מספר תיקי חקירה שהסתיים הטיפול בהם בבתי הדין למשמעת באותה שנה, ביניהם מנכ"ל מועצה מקומית אזור, משה חכים, שנחשד כי אישר לעובד שש דרגות שכר מעבר למגיע לו. במסגרת הסדר טיעון הורשע המנכ"ל ננזף ונקנס ב-8,000 שקל.