תבעה את הולמס פלייס ראשון לציון שפרסם את תמונתה

אולם, מסתבר שלא כולם כאלו. יש אנשים החרדים לפרטיותם, ומזועזעים מעצם המחשבה שפרט אישי שקשור בהם, יהיה גלוי לעיני כל, או לפחות לעיני אנשים זרים רבים, לא כל שכן, תמונה שלהם שמסירה כל אפשרות להמשך אנונימיות.

האם ניתן לתבוע על פרסום כזה? מתי בית המשפט יקבע כי היתה פגיעה בפרטיות ויפצה את התובע? חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 מגדיר מהי פגיעה בפרטיות, וקובע, בין היתר, כי פגיעה בפרטיות היא: צילום אדם כשהוא ברשות היחיד, פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו ושימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה. החוק מאפשר לביהמ"ש לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק של עד 50,000 שקלים.

עגמת נפש? תלוי בהיקף התפוצה של הפרסום

טענה של פגיעה בפרטיות בשל פרסום תצלום נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון. פלונית, המתאמנת בהולמס פלייס, גילתה כי תמונה שלה פורסמה בעלון תקופתי של חדר הכושר. מעבר לכך, פורסמו נתונים אישיים אודותיה בזו הלשון: "פלונית המתאמנת בראשון לציון השילה 20 קילו בתוך פחות מ-5 חודשים. היום היא שוקלת 64 קילו ואם תמשיך בקצב הזה תוך שנה היא תעלם". 
 
פלונית, הגישה תביעה לבית המשפט, וביקשה לחייב את הולמס פלייס להשיב לה תמורה ששילמה עבור רישום לחדר הכושר (כולל אימוני כושר פרטיים) וכן פיצוי בשל עגמת נפש. התובעת טענה, כי היא מעולם לא אישרה להולמס פלייס לפרסם נתונים אישיים אלה, וכי הם פגעו בפרטיותה. בנוסף, ציינה התובעת, כי היא רואה בכך פרסום המעודד הפרעות אכילה.

הולמס פלייס טענה מנגד, כי מנהל חדר הכושר ביקש את הסכמתה של התובעת לכך ששמה בצירוף המשקל שירדה יפורסם במגזין חגיגות העשור של הרשת, וכי התובעת הסכימה. עוד טענה הלומס פלייס, כי מטרת הפרסום היתה לשמח את התובעת ולפרגן לה על מאמציה.

בתגובה לכך טענה התובעת, כי המנהל אכן פנה אליה, היא אמרה לו שתחשוב על הנושא, אך מאז הם לא שוחחו והיא לא נתנה את הסכמתה.

השופטת ד"ר איריס סורוקר קיבלה את התביעה, וקבעה כי: "עניינים פרטיים כגון דא – יש לקבל הסכמה מפורשת של האדם בטרם פרסומם. הנתבעת לא נקטה בזהירות המתחייבת. אף אם כוונתה היתה חיובית, לא היה מקום שתניח כי התובעת אמנם 'תשמח' או שהיא בוודאי תסכים לפרסום".

באשר לנזק שנגרם לתובעת, נקבע כי אין מקום להשבה גורפת של הסכום ששילמה התובעת למכון הכושר, שכן היא ניצלה את המנוי בחלקו, וכן נהנתה ממרבית אימוני הכושר. השופטת הורתה להולמס פלייס להשיב לתובעת מחצית הסכום ששילמה בסך 1554 שקלים וכן 4 אימוני כושר שלא נוצלו בסך 400 שקלים.

באשר לפיצוי בשל עוגמת נפש, נקבע כי אין מקום להפריז. "הפרסום אינו בתפוצה רחבה שהרי מדובר בעלון של הרשת. הפרסום מופיע בעמוד המתאר מקרים לא מועטים נוספים ואינו בולט במיוחד", כתבה השופטת ופסקה פיצוי של 1000 שקלים וכן 500 שקל הוצאות. בסיכום, חויבה הולמס פלייס לשלם לתובעת 3454 שקלים.

(ת"ק 1923-09 פלונית נ' הולמס פלייס ישראל)

 קרדיט: אורנית אבני-גורטלר YNET

צילום:Panthermedia.net