מעבר מראשל"צ לבת-ים זיכה עובדת בפיצויים

חיובה של עובדת לעבור ממקום עבודה הסמוך לבית בראשון לציון למקום עבודה בבת-ים, מהווה הרעת תנאים המזכה אותה בפיצויי פיטורים למרות שהתפטרה. כך קבע (15.11.11) בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

מירי גוטפריד הועסקה במשך 11 שנים בשירותי הסעדה של חברת אלחנית נכסים בבית האבות "עד מאה ועשרים", הנמצא במרחק הליכה מביתה בראשל"צ. בספטמבר 2008 הודיעה לה אלחנית, כי עליה לעבור לבית האבות "מגדלי הים" בבת-ים, בשל הפסקת עבודתה של החברה בראשל"צ.

השופטת דגית ויסמן פסקה, כי מעבר ממקום עבודה המצוי במרחק הליכה למקום עבודה המחייב נסיעה בשני אוטובוסים ובמשך שעה וחצי לכל כיוון, מהווה הרעת תנאים משמעותית. אלחנית טענה שמדובר באוטובוס אחד בלבד, אך לא הוכיחה טענה זו, וכמו-כן לא הוכיחה שהציעה לגוטפריד לנסוע באופן קבוע ברכבה של הממונה עליה.

ויסמן מדגישה: "התובעת לא סירבה על אתר לעבור לעבוד בבת ים, אלא עברה לעבוד שם לפרק זמן של כחודש (חלק ממנו שהתה בחופשה), בו נסעה בתחבורה ציבורית. מכאן, שהתנגדותה לעבוד בבת-ים לא הייתה בעלמא, אלא לאחר שנסעה בפועל לעבודה מדי יום, התברר לה כי לא תוכל לעמוד בכך.

"גם אם המרחק בין שתי הערים אינו גדול, את בחינת ההרעה בתנאי העבודה אין לבחון רק באופן אובייקטיבי, אלא אף באופן סובייקטיבי, על-פי נסיבותיו האישיות של העובד שבו מדובר. במקרה שלפנינו, מדובר בעובדת שעבדה ארבע שעות ביום. משמעות העתקת מקום העבודה היא כי בגין יום עבודה של ארבע שעות, עליה להעדר מביתה לפחות שש או שבע שעות, במקום כארבע וחצי שעות, כפי שנהגה בפועל במשך כאחת עשרה שנים, וכל זאת ללא כל תוספת שכר". בית הדין חייב את אלחנית לשלם לגוטפריד כ-30,000 שקל כפיצויים, דמי הבראה, ופדיון חופשה והוצאות משפט.

קרדיט: איתמר לוין News1.co.il