האם 2020 תהיה השנה החמה ביותר בהיסטוריה?

פרופ' אורי שיינס מהחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה באורנים אומר - "כל עשור הוא חם יותר, ומדי שנה יש יותר ויותר תופעות קיצוניות. גלי חום קשים יותר וארוכים יותר.

התחזית של המדענים בהקשר זה מגשימה את עצמה. ההתחממות הגלובאלית כבר כאן, אנחנו רואים אותה מול העיניים ומרגישים אותה. היא לא עתידית.

העלייה בטמפרטורות במדינת ישראל היא כמעט פי 2 מהממוצע העולמי, מדובר בעלייה של כמעלה אחת מאז המהפכה התעשייתית בעולם. בישראל אנחנו קרובים לעלייה של שתי מעלות מאז תחילת המדידות במאה ה-19. אם מסתכלים על התחזיות העתידיות, כל ישראל תהפוך למדבר עד סוף המאה. הטמפרטורות של באר שבע יהיו עד סוף המאה הטמפרטורות שיהיו בגליל".

ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל "גרינפיס" ישראל, הסביר כי "האקלים שלנו משתנה ובקצב הולך ומחריף. מספר האירועים של חום ולחות קיצוניים הכפיל את עצמו ב-40 השנים האחרונות וזהו רק קצה קצהו של מגמות שהולכות, מחריפות ופוגעת בשורה של מערכות טבעיות ואנושיות. אלה מגמות של שינוי אקלים: נבדקות על פני כדור הארץ ועשרות שנים".

פרופ' קולין פרייס מבית הספר ללימודי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב אומר - "אנחנו עדים לעלייה מאוד דרמטית בכמות גזי החממה מהתעשייה, יצירת החשמל, תחנות הכוח, התחבורה, וכדומה.

גזי החממה מתנהגים כמו שמיכות. אם נשים מספר שכבות של שמיכות מעל כדור הארץ, החום לא יצא וכדור הארץ יתחמם.

אחת מתופעות הלוואי היא שגם האוקיינוסים מתחממים וכך יש יותר התאדות של לחות מהים ומהצמחים בתוך האטמוספרה. זהו המקור לסופות אצלנו. אם יש יותר לחות באוויר כשהסופה מגיעה, יותר מים יגרמו לגשם כבד. עם זאת, במקומות שבהם אין די לחות ליצירת גשם, העלייה בטמפרטורה גורמת להגברת ההתאדות מהצמחים, שהופכים ליבשים מאוד. במצב מתמשך, זה יכול לגרום לבצורת.

היום מוסכם על רוב המדענים בעולם שהעלייה בגזי החממה מחוברת להתחממות הגלובאלית.

בכל שנה יש עלייה מתמדת של גזי חממה באטמוספירה. זה הכול אנחנו, הכול מגיע מאיתנו. קצב העלייה הקיצוני הוא לא מוסבר. לא ייתכן כי העלייה התלולה הזו נגרמת באמצעות תהליכים טבעיים".

התקווה לשינוי.

יוזמה ייחודית של ארגון TiME (קיצור של This is My Earth), שאותו ייסד פרופ' שיינס בשנת 2015. מטרתו - רכישת שטחים ברחבי העולם והפיכתם לשמורות טבע מוגנות. זאת, בעזרת תרומות ומתנדבים מרחבי העולם.

"היוזמה שלי לא נועדה רק להצלת בעלי החיים, אלא גם לטיפול בעניין של שימור האקלים. ברגע שקניתי יער, אני לא משחרר גזי חממה לאוויר.

הכל בידינו, אנחנו עושים את השינוי בעצמנו. אנו נותנים לאנשים אופציה לשמור את גזי החממה בעצים, ולא לפלוט אותם לאטמוספירה".