הועדה לקריאת שמות לרחובות והנצחה בעיריית ראשון לציון אישרה קריאת חמישה שמות לרחובות בעיר. הרחוב שיתחיל בשדרות היובל ויסתיים בדרך המכבים בשכונת נחלת יהודה יקרא על שם ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל, יצחק שמיר ז"ל. שמיר נולד ב-1915 בעיירה רוז'ינוי שבפולין. בגיל צעיר הצטרף לתנועת הנוער בית"ר. ועם עלייתו לארץ ישראל הצטרף לאצ"ל ובהמשך ללח"י .לאחר הקמת המדינה הוא גויס למוסד ושירת במשך עשר שנים. בתחילת שנות ה-70 הצטרף לתנועת החרות בהנהגת מנחם בגין ושלוש שנים לאחר מכן נבחר לכנסת מטעם הליכוד. מאז מילא שורה של תפקידים כמו יו"ר הכנסת, שר החוץ וכאמור ראש ממשלה. יצחק שמיר הלך לעולמו ב-30.06.2012.

הרחוב המתחיל מרחוב דיזינגוף ועד רחוב יעקוב פריימן בשכונת נעורים יקרא על שם ראול ולנברג ז"ל, חסיד אומות העולם שפעל כדיפלומט שבדי בהונגריה במלחמת העולם השנייה. הציל עשרות אלפי יהודים הונגרים תוך ניצול מעמדו הדיפלומטי והנפקת אלפי דרכוני חסות שבדיים, הקמת רשת בתי מחסה בחסות הכתר השבדי כמקלט ליהודים, הפעלת לחצים על בכירים נאצים והונגרים לעצירת משלוחי יהודים לאושוויץ. בתום המלחמה נתפס על ידי הסובייטים ועקבותיו נעלמו.

במזרח העיר, הרחוב שמתחיל מרחוב הפלמ"ח עד לדרך ללא מוצא, יקרא על שם שמשון זליג ז"ל, זליג ידוע ומוכר כאחד מבוני ראשון לציון, נדבן ופעיל בקהילה. שמשון זליג נולד בפולין בשנת 1933 ועלה לארץ בשנת 1949.בשנת 1960, הגיע לראשון-לציון והיה מבוני העיר ראשון-לציון. קבלן שבנה עשרות בניינים ומאות דירות ברחבי העיר. לאורך שנים, דאג לפיתוחה ולקידומה של העיר הן בהיבט האורבאני והן בהיבט התכנוני.

זליג היה יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בראשון-לציון במשך מספר שנים. במסגרת זו דאג להקמת קרן מלגות בארגון שתכליתה מתן סיוע לסטודנטים מעוטי יכולת מן העיר ראשון-לציון במהלך לימודיהם. היה ממייסדי חוג ידידי המרכז הגריאטרי ראשון-לציון ובית החולים "שמואל הרופא". פעל רבות לסייע לשיפור התנאים ואיכות החיים של הקשישים הזקוקים לסיעוד ולשיקום ומאושפזים במרכז הרפואי. שמשון זליג הלך לעולמו ב- 13.10.2011.

הועדה אישרה שמות של שתי נשים פורצות דרך, אסנת ברזאני ועדה מימון ז"ל. אסנת ברזאני חיה בין השנים 1590-1670 ועמדה בראש ישיבה בכורדיסטן. הייתה ידועה בכינוי התנאית, בדומה לחכמי המשנה הקדומים. אסנת לימדה בישיבה שהקים אביה, המקובל שמואל ברזאני, ולאחר מות בעלה אף עמדה בראשה עד פטירתה. הרבנית אסנת זכתה להערצה רבה והגיעה עד לדרגה המקבילה לאדמו"ר. בקהילה הכורדית סיפרו על הרבנית אסנת אגדות רבות. באחת מהן נאמר: "אסנת בת הרב שמואל אדוני (ברזאני) הייתה אישה חכמה ותורנית גדולה. היא למדה את חכמת הקבלה ותעש לה שם גדול בניסים ונפלאות".

הרחוב המתחיל מרחוב ניסים מלל ומסתיים ברחוב מס' 5185 בשכונת נחלת יהודה, יקרא על שם עדה מימון (1893- 1973), ממייסדות ומנהיגות מפלגת הפועל הצעיר ותנועת הפועלות עלתה ארצה ב-1912 הייתה מורה ומחנכת במושבות. בשנת 1926 יזמה את הקמתו של "משק הפועלות להכשרה חקלאית על ידי נס ציונה", שהפך ב-1930 לבית הספר החקלאי עיינות בהנהגתה. כל חייה פעלה למען שיפור מעמד הנשים ולאבטחת שוויון זכויות מלא להן. נחשבת לאחת המתעדים המרכזיים של תולדות תנועת הפועלות בארץ ושל התנועה לשחרור האישה בישראל בשנים שקדמו להקמת המדינה. הייתה חברת הכנסת הראשונה והשנייה מטעם מפא"י, מיוזמות חוק שיווין זכויות האישה.
צילום: אבי קקון
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו