25 שנה למותו של זוהר ארגוב: האם הוא באמת הגדול מכולם?



ציון חצי היובל למותו של ענק הזמר המזרחי מעורר מחדש את הויכוח בשאלת הנצחתו – האם ראוי לקרוא לרחוב על שמו של עבריין מין מורשע? והאם זוהר בכלל גדול כמו שעשו ממנו?

היום לפני 25 שנה הלך לעולמו זוהר ארגוב, הזמר האגדי ששמו חקוק בדפי ההיסטוריה כמי שאחראי למהפכה המזרחית במוזיקה הישראלית. למרות זאת, ארגוב עדיין לא זכה להנצחה רשמית. בשנים האחרונות נרשמו כמה ניסיונות לעשות זאת, אך בינתיים ללא הצלחה. העובדה שמדובר בזמר שהישגיו האמנותיים גדולים ומכריעים, לא מצליחה לטשטש את עברו האפל בתור מכור לסמים ששם קץ לחייו, ובעיקר כמי שהורשע באונס.

זאת הסיבה העיקרית לכך שכל הנסיונות לקרוא רחוב על שמו באחת מערי ישראל נתקלו בהתנגדות. כך היה בעיר שבה נולד והתגורר, ראשון לציון, וכך גם בתל אביב: כל ניסיון להנציח את שמו עלה בתוהו. בראשון לציון נרשם ניסיון למצוא פתרון יצירתי, עם ההצעה שבמקום רחוב על שמו של ארגוב, ייקרא רחוב על שם להיטו הגדול ביותר, "הפרח בגני". בתל אביב, הציע לפני כשנתיים חבר מועצת העירייה ארנון גלעדי - שהיה גם סגן ראש העיר - לקרוא רחוב על שם ארגוב, ונתקל בביקורת חריפה בעיקר מצד יושבת ראש המועצה, יעל דיין.

"לצערי הרב לא הצלחתי במהלך הזה", אומר גלעדי. "מאוד יכול להיות שבוועדת השמות הבאה, אציע שוב לקרוא רחוב על שם זוהר ארגוב. באותה הזדמנות גם הצעתי לקרוא רחוב על שם עפרה חזה וגם במקרה הזה הייתה התנגדות משום שלא עבר די זמן מיום מותה. היום אני יכול להגיד בשמחה שהבקשה לקרוא רחוב על שם עפרה חזה כנראה תתקבל. לפחות זה".

יש הבדל גדול בין עפרה חזה לזוהר ארגוב.

"מבחינתי מדובר בשני אמנים גדולים שתרמו המון למוזיקה ולתרבות בישראל. זה מספיק כדי להנציח אותם. הטענות בדבר הרשעתו של זוהר ארגוב באונס מוכרות לי, ובכל זאת אני חושב שיש מקום לקרוא רחוב על שמו, משום שהיו לא מעט אישים גדולים שזכו להנצחה למרות שגם בעברם היו מקרים שנויים במחלוקת".

נימוקיו של גלעדי לא מרשימים את יעל דיין. "אי אפשר להתעלם מהעובדה הזאת שמדובר באדם שהורשע באונס", היא אומרת. "גם אם אני אישית אוהבת לשמוע את המוזיקה שלו ומודעת היטב למשמעות שלו בתרבות שלנו, עדיין מדובר במישהו שעבר עבירה חמורה ולא יכול להוות דוגמא ומופת. מדובר בפגיעה במעמד האישה".

"אם זוהר ארגוב היה מורשע ברצח, הוא כבר היה משתחרר", אומר הגיטריסט המיתולוגי יהודה קיסר, שהוציא לאחרונה שיר חדש בשם "רחוב זוהר ארגוב" בשיתוף עם להקת חיות הקודש (בו הוא גם שר, לראשונה בקריירה). "כבר היום זוהר ארגוב זכור הרבה יותר כזמר. בעתיד בכלל יזכרו אותו רק בתור זמר, ועל זה אני חושב שמגיע לו - ולא רק לו גם לקהל שלו - שיהיה רחוב על שמו. אני פוגש כל יום בני נוער שמעריצים את זוהר ארגוב והם לא מכורים לסמים או עבריינים. זאת אומרת שההשפעה שלו על אנשים היא לאו דווקא שלילית. אוהבים אותו בתור זמר".

ובכל זאת, הוא הורשע באונס.

"אם היה לו עורך דין טוב, היום הוא אולי היה יוצא מזה. כשזה קרה, זוהר ארגוב היה ללא אמצעים להגן על עצמו ולא ממש ברור מה היה שם. עובדה שעד היום לא נשמעה התנגדות לרעיון מצד המתלוננת".

נראה לך שזה יקרה?

"בסופו של דבר אני מאמין שזה יקרה. הבנתי שבהרצליה יש יוזמה לקרוא רחוב על שמו. אני, מבחינתי, לא מתכוון להניח לזה. זוהר ארגוב הוא זמר ענק ואי אפשר להתכחש לזה".

מעיריית הרצליה נמסר כי "הרעיון לקרוא רחוב על שמו של זוהר ארגוב ירד כמו שעלה. זה רעיון שמישהו יזם בועדת שמות ולא התקבל. זה לא יקרה בקדנציה הנוכחית".

אלא שהדיבורים על זכותו של ארגוב להיות מונצח בשמו של רחוב לא מגיעים בחלל ריק - גם שאלת גודלו האמנותי של ארגוב צצה בשנים האחרונות יותר ויותר. עורך הדין ארי שמאי למשל, שמגיש תוכנית מוזיקה ים תיכונית קלאסית ברדיו לב המדינה, לא חושב שמדובר בזמן הגדול ביותר בכל הזמנים. בעבר הוא אפילו טען ש"לזוהר ארגוב יש קול של קרפדה". "הייתי צעיר כשאמרתי את זה", הוא מסתייג כעת. "כל מה שאני אומר היום זה שזוהר ארגוב היה זמר גדול, אבל עדיין להגיד שהוא היה גדול יותר מחיים משה, ישי לוי, עופר לוי או אייל גולן, זה מוגזם".

נראה לך שראוי לקרוא רחוב על שמו?

"כן, בהחלט. תרומתו למוזיקה הישראלית אינה מוטלת בספק. גם אם הוא לא היה הגדול מכולם, הוא בוודאי היה אחד הגדולים".

יעל דיין התנגדה למהלך כזה בתל אביב בגלל שהוא הורשע באונס.

"הייתי אומר ליעל דיין ליטול קורה מבין עיניה הצדקניות לפני שהיא שופטת אחרים. אבא שלה, משה דיין, גנב רכוש של ערבים, ובכל זאת יש רחובות על שמו. ההתנגדות הפמיניסטית היא מיותרת גם כן משום שיש לא מעט כאלה שזכו לרחוב על שמם למרות שהם לא בדיוק רחצו בניקיון כפיים. זוהר ארגוב ראוי לרחוב על שמו בגלל תרומתו לתרבות שאינה מוטלת בספק".

עד כמה גדול היה זוהר ארגוב עוד בחייו אפשר ללמוד מדבריו של נועם נתנאל, יוצר ומפיק ותיק בתעשיית הסלסולים. "זה לא יהיה נכון להגיד שזוהר נהיה גדול לאחר מותו", אומר נתנאל. "כבר בחייו עשו לו הרבה כבוד. הוא היה יכול להגיע לאולפן הקלטות בלי להודיע או לתאם. אם אנשי האולפן היו שומעים שזוהר מגיע, הם היו מפנים את כולם לכבודו. זמר שהיה במקום, אפילו אם הוא באמצע הקלטות, בו ברגע היו מפסיקים אותו ודוחים את המשך העבודה ליום אחר. הכל בגלל שזוהר מגיע".

לעומתו, שמאי חושב שדמותו הציבורית של ארגוב הרוויחה מלכתו המוקדמת. "המוות היה נאה לזוהר ארגוב", הוא פוסק. "הוא מת בשיאו האמנותי, בתקופה הכי טובה של הקריירה שלו, וזה מה שהוסיף לגדולה המיתית שלו". גם האמרגן המיתולוגי של ארגוב, אשר ראובני, יודע לסייג בדבר גדולתו בזמן אמת של הזמר אותו ייצג, ואף בדבר יכולותיו המוזיקליות. "עם השנים, עשו את זוהר ארגוב הרבה יותר גדול ממה שהוא היה", הוא טוען. "אנשים לא יודעים שהיו מצבים שזוהר היה מזייף למשל".

נסים בן חיים, אמרגן שעבד עם ארגוב בעיקר בשנותיו המאוחרת, מסכים שהיו לארגוב רגעי שפל כזמר. "בשיא ההתמכרות שלו זה פשוט שבר את הלב לשמוע אותו. ברור שהיו זיופים ועשינו הרבה מהלכים כדי לטשטש אותם. אפילו צרפנו אליו שני זמרים אנונימיים, אוריאל שלומי וצמח צוריאל, ששרו איתו באלבום 'זוהר ארגוב וחברים'. הקולות שלהם היו דומים לשלו באותו תקופה. בלעדיהם היה קשה להשלים את העבודה". עם זאת, בן חיים לא ממהר לנפץ את המיתוס. "כשזוהר היה בשיאו, חי ובריא, אף אחד לא התקרב אליו" הוא מתעקש. "זה היה ברור לכולם. אין כאן הגזמה. גם היום אני בטוח שאם הוא היה חי, הוא היה הגדול מכולם. אני שומע זמרים חדשים כל הזמן ואף אחד מהם אפילו לא מתקרב לזוהר ארגוב".

 קרדיט:חגי אוזן, מערכת וואלה!


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה